ויקרא ג:ח מדרש: ספרא וספרי דברים

[ב] ‏ "קרבנו…קרבנו" (ויקרא ג, ב) (ויקרא ג, ו) (ויקרא ג, ז) (ויקרא ג, ח) (ויקרא ג, יב) (ויקרא ג, יד) "קרבנו" – לרבות כל בעלי קרבן. הלא דין הוא! מה אם תנופה – שהיא נוהגת בחיים ובשחוטין – נתמעטה בחוברין, סמיכה – שאינה נוהגת אלא בחיים – אינו דין שתתמעט בחוברין?! תלמוד לומר "קרבנו…" – לרבות כל בעלי קרבן.

[ז] "וּשְׁחָטוֹ" (ויקרא ג, ב), "ושחט אותו" (ויקרא ג, ח), "ושחט אותו" (ויקרא ג, יג) מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (דברים יב, כא) "וכי ירחק ממך המקום וזבחת" – בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום, פרט לחולין שלא ישחטו בעזרה –

[יא] "פתח אהל מועד" (ויקרא ג, ב), "לפני אהל מועד" (ויקרא ג, ח) (ויקרא ג, יג) – להכשיר כל הרוחות, קל וחומר לצפון. הלא דין הוא! מה אם שאר הרוחות – שלא כשרו לשחיטת קדשי קדשים – כשרו לשחיטת קדשים קלים, צפון – שכשר לשחיטת קדשי קדשים – אינו דין שיכשר לשחיטת קדשים קלים?! ר' אליעזר אומר "לפני אהל מועד" – להכשיר בצפון.