ויקרא ו:יד מדרש: ספרא ותנחומא בובר

[א] "על מחבת בשמן" – מלמד שטעונה כלי. "בשמן" – להוסיף לה שמן אחר. ואיני יודע כמה? הריני דן: זו טעונה שמן ומנחת נסכים טעונה שמן. מה מנחת נסכים – ג' לוגין לעשרון, אף זו – ג' לוגין לעשרון.

[ב] או כלך לדרך זה: זו טעונה שמן ומנחת נדבה טעונה שמן. מה נדבה טעונה לוג אחד לעשרון, אף זו – לוג אחד לעשרון.

[ג] נראה למי דומה: דנין מנחה שהיא באה תמיד ודוחה את השבת ואת הטומאה; ואל תוכיח מנחת נדבה שאינה באה תמיד ואינה דוחה את השבת ואת הטומאה!