ויקרא ו:כג מדרש: ספרא

[א] "…חטאת" – אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "וכל חטאת", דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' יוסי הגלילי: עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת! אם כן למה נאמר "וכל"? שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין? תלמוד לומר 'כל'. אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?‏ תלמוד לומר "וכל חטאת". ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז, ז).

[ב] "אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ" – אפילו מקצת דמה. מכאן אמרו: חטאת שקבל דמה בב' כוסות, יצא אחד מהן לחוץ – הפנימי כשר. נכנס אחד מהן לפנים – ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלים. אמר ר' יוסי הגלילי, ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת – בחוץ – לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים; מקום שאין מחשבה פוסלת – בפנים – אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם שבחוץ?! תלמוד לומר "מדמה" – אפילו מקצת דמה.

[ג] אמר להם: קל וחומר ליוצא מעתה! ומה אם במקום שאין מחשבה פוסלת – בפנים – פסל הדם שבפנים את הדם שבחוץ; מקום שמחשבה פוסלת – בחוץ – אינו דין שיפסול הדם שבחוץ את הדם שבפנים?! תלמוד לומר "אשר יובא" – הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.