וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃
מדרש לקח טוב
פס'. ושמרתם את משמרת הקדש ואת וגו'. הרי אזהרה לבית דין של ישראל להזהיר הכהנים שתהא עבודה כתקנה. שאם עבודה נעשה בתקנה פורענות כלה מלבוא לעולם. ולא יהיה עוד קצף על עדת בני ישראל. אין עוד אלא שכבר קצף וכן הוא אומר (בראשית ט׳:ט״ו) ולא יהיה עוד המים למבול. כיוצא בו (ויקרא י״ז:ז׳) ולא יזבחו עוד את זבחיהם. היכן היה הקצף מה שכתב למעלה מן הענין כי יצא הקצף מלפני ה' וגו':
ספרא
[ה] "והביאום לה'" – מצות עשה. מצות לא תעשה מנין? תלמוד לומר "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם". איני יודע אילו קדשים קרבים בבמה. תלמוד לומר – "שלמים". אין לי אלא שלמים, מנין לרבות את העולה? ת"ל "זבחי".
ספרא
[ח] "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים" – אין שעירים אלא שדים שנאמר "ושעירים ירקדו שם". "אשר הם זונים אחריהם" – לרבות שאר עכו"ם.