וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנו רבנן שלשה מלכים הם שמלכו בכפה אחאב בן עמרי ונבוכדנאצר ואחשורוש אחאב בן עמרי דקאמר ליה עובדיהו לאליהו (מלכים א יח י) חי ה׳ אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי וגו׳ ואי לאו דהוה מליך עלייהו היכי מצי לאשבועינהו ונבוכדנאצר דכתיב ביה (ירמיה כז ח) והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר מלך בבל. אחשורוש (כדאיתא בסנהדרין). (שם ע״ב) ותו ליכא והא איכא שלמה. שלמה לא סליק מלכותיה. הא ניחא למאן דאמר מלך והדיוט אלא למאן דאמר מלך והדיוט ומלך מאי איכא למימר שאני שלמה דמילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר (ד״ה א כט כג) וישב שלמה על כסא ה׳ וגומר והא איכא סנחריב דכתיב (מלכים ב יח לה) מי בכל הארצות אשר הצילו את ארצם מידי הא הויא ירושלים דלא כביש ליה והא איכא דריוש דכתיב (דניאל ו כו) דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו׳ שלמכון ישגא הויא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב (שם) שפר קדים דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין. והא איכא כורש דכתיב ביה (ד״ה ב לו כג) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה׳ וגומר התם אשתבוחי הוא דקא משתבח בנפשיה:
עין יעקב
(שם) המולך, אמר רב שמלך מעצמו, אמרי לה לשבח, ואמרי לה לגנאי. לשבח דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה. לגנאי דלא חזי למלכותא ויהב ממונא יתירא וקם. תנו רבנן שלשה מלכים הם שמלכו בכפה אחאב בן עמרי ונבוכדנאצר ואחשורוש אחאב בן עמרי דקאמר ליה עובדיהו לאליהו (מלכים א י״ח:י׳) חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי וגו' ואי לאו דהוה מליך עלייהו היכי מצי לאשבועינהו ונבוכדנאצר דכתיב ביה (ירמיהו כ״ז:ח׳) והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנאצר מלך בבל. אחשורוש (כדאיתא בסנהדרין) (שם ע"ב) ותו ליכא והא איכא שלמה. שלמה לא סליק מלכותיה. הא ניחא למאן דאמר מלך והדיוט אלא למאן דאמר מלך והדיוט ומלך מאי איכא למימר שאני שלמה דמילתא אחריתי הוה ביה שמלך על העליונים ועל התחתונים שנאמר (ד"ה א כט) וישב שלמה על כסא ה' וגומר והא איכא סנחריב דכתיב (מלכים ב י״ח:ל״ה) מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי הא הויא ירושלים דלא כביש ליה והא איכא דריוש דכתיב (דניאל ו׳:כ״ו) דריוש מלכא כתב לכל עממיא וגו' שלמכון ישגא הויא שבע דלא מלך עלייהו דכתיב (שם) שפר קדים דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין. והא איכא כורש דכתיב ביה (ד"ה ב לו) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' וגומר התם אשתבוחי הוא דקא משתבח בנפשיה:
סדר עולם רבה
בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וגו' (דברי הימים ב לג א), בשנת כ"ב למנשה גלה מנשה לבבל, ופסלו של מיכה עמו, שנאמר ויקימו להם בני דן את הפסל וגו' עד יום גלות הארץ (שופטים יח ל), וכהצר לו חלה את פני ה' וגו' (דברי הימים ב לג יב), נמצא מנשה עשה תשובה ל"ג שנה לפני מיתתו, בן עשרים (ושלש) [ושתים] שנה אמון במלכו ושתים שנים וגו', ויעש (אמון) הרע וגו', כי הוא אמון הרבה אשמה וגו' (שם), בער תורה מישראל, בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם וגו', (בשנת) [ויהי] בשמנה עשרה שנה וגו' (מלכים ב כ״ב:א׳), אותה שנה נמצא ספר תורה בבית ה', ואותה שנה היא היתה תחלה של יובל, ואותה שנה בדק יאשיהו את הבית, הרי מאתים ושמנה עשרה שנה משבדקו יואש ועד שבדקו יאשיהו, ולמה נבדק מהרה בימי יואש, כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית (ה') [האלהים] וגו' (דברי הימים ב כד ז), ואותה שנה עשה יאשיהו תשובה, וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב וגו' (מלכים ב כג כה), יאשיהו גנז [את] הארון, שנאמר ויאמר ללוים (המבצרים) [המבינים] לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש וגו' (דברי הימים ב לה ג), בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים וגו' (מלכים ב כג כט), וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך וגו', ולא הסב יאשיהו וגו', וירו הירים למלך יאשיהו וגו', ויעבירהו עבדיו וגו' (דברי הימים ב לה), ועליו קונן ירמיהו רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם וגו' (איכה ד כ), ויקח (כל העם) [עם הארץ] וגו', בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם (מלכים ב כג), ויאסרהו מלך מצרים, וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו וגו', בן עשרים וחמש שנה [יהויקים] במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם וגו' (דברי הימים ב ל״ו:ה׳), נמצא יהויקים גדול מאחיו שתי שנים, בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה, אמר ירמיה הנביא לכל יהודה וירושלם, כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל, שובו נא איש מדרכו הרעה ומרוע מעלליכם וגו', שהוכיחן פעמים רבות, ולא שמעו, וחזר ונתנבא עליהם, (ואם לא תשמעו) כה אמר ה' [אם לא תשמעו וגו'], ונתתי את הבית הזה כשלה וגו' (ירמיהו כ״ו:א׳), בראשית ממלכת יהויקים בן יאושיהו מלך יהודה וגו', כה אמר ה' [אלי] עשה לך מוסרות וגו', כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל וגו' אנכי עשיתי את הארץ וגו', אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגו', ועבדו אתו וגו', והיה הגוי והממלכה וגו' (שם כז), באותה שעה הרג יהויקים את אוריה, שנאמר ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך [יהויקים] ויכהו בחרב וגו' (שם כו כג), וכשם שנתנבא אוריה, כך נתנבא ירמיה, אלא אך (רק) אחיקם בן שפן וגו' (שם כו כד), אשר היה דבר ה' אל ירמיהו הנביא על הגוים, למצרים על חיל פרעה נכו וגו' (שם מו), שנה ראשונה כבש נינוה, שניה עלה וכבש את יהויקים, ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וגו', ולא (יסף) [הסיף עוד] מלך מצרים לצאת וגו' (מלכים ב כ״ד:ז׳), בשנת ארבע ליהויקים נתחתם גזר דינן של ישראל לגלות ועל ירושלם לשתות את כוס יין החמה: