וְעֹלְלֵיהֶ֥ם יְרֻטְּשׁ֖וּ לְעֵֽינֵיהֶ֑ם יִשַּׁ֙סּוּ֙ בָּֽתֵּיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֖ם תשגלנה [תִּשָּׁכַֽבְנָה׃]
אוצר מדרשים
שמונה מילין דכתיבן ולא קריין: אם אמנון (ש״ב י״ג ל״ג), אם במקום (שם מ״ו כ״א), נא דיסלח (שם ה׳ י"ח), את אשר (ירמיה ל״ח ט״ז), אם כאשר (שם ל״ט י״ב), ידרך (שם נ״א ג׳), חמש (יחזקאל מ״ח ט״ז), אם גואל (רות ג׳ י״ב), ויש עוד ארבע מילין דכתיבין ישגלנה וקריין ישכבנה, וחד כתיב ובעפלים וקרי ובטחורים (דברים כ״ה כ״ז—ל׳, ישעיה י״ג ט״ז, ירמיה ג׳ ב׳, זכריה י״ד ב׳). ויש גם שנויים בין המסורה שלנו ובין חז״ל בקרי וכתיב בנביאים וכתובים (ע״ע קרי וכתיב באוצר ישראל, ועי׳ ג״כ מדרש טעמי חסרות ויתירות לעיל).
בראשית רבה
רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: ויבן כתיב, התבונן מאין לבראתה. אמר: לא אברא אותה מן הראש, שלא תהא מיקרת ראשה; לא מן העין, שלא תהא סקרנית; ולא מן האוזן, שלא תהא צייתנית; ולא מן הפה, שלא תהא דברנית; ולא מן הלב, שלא תהא קנתנית; ולא מן היד, שלא תהא ממשמשנית; ולא מן הרגל, שלא תהא פרסנית, אלא ממקום שהוא צנוע באדם, אפי' בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה. ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה: תהא אשה צנועה, אשה צנועה, אף על פי כן (משלי א:כה): ותפרעו כל עצתי. לא בראתי אותה מן הראש, והרי היא מיקרת ראשה, שנאמר (ישעיה ג:טז): ותלכנה נטויות גרון. ולא מן העין, והרי היא סקרנית, שנאמר (שם): ומסקרות עינים. ולא מן האוזן, והרי היא צייתנית, שנאמר (בראשית יח:י): ושרה שומעת פתח האהל. ולא מן הלב, והרי היא קנתנית, שנאמר (שם ל:א): ותקנא רחל באחותה. ולא מן היד, והרי היא ממשמשנית, שנאמר (שם לא:יט): ותגנוב רחל את התרפים. ולא מן הרגל, והרי היא פרסנית, שנאמר (שם לד:א): ותצא דינה רב חסדא אמר בינה בה מגורות יותר מן האיש רחבה מלמטה וצרה מלמעלה כדי שתהא מקבלת עוברים: