משלי יז:יא מדרש: מדרש תנאים, מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, פרקי דרבי אליעזר ומדרש שכל טוב

מושלו מלה״ד לאחד שנטל את האבן ונתנה בתוך כף הקלע (אע"פ) שנזרקת ממקום למקום ואינה יודעת על מה תסמוך כך נשמתן של רשעים הולכות ושטות וזוממות בכל העולם ואינה יודעת על מה תסמוך מגיד שהוא מוסרן למלאכים נערים אכזרים והן מצערין אותן ושומטין את נשמתן שנ' (איוב לג כב) ותקרב לשחת נפשו וחיי' למ' ואומ' (משלי יז יא) ומלאך אכזרי ישלח בו ואומ' (איוב לו יד) תמות בנוער נפשם:

ויט משה את ידו על הים אין הים עומד כנגד משה: וישב הים לפנות בקר לאיתנו. אין איתנו אלא תקפו כענין שנ' (במדבר כ"ד כ"א) איתן מושביך ושים בסלע קניך: ר' נתן אומר אין איתן אלא לשון קשה שנ' (ירמיה ה' ט"ו) גוי איתן הוא גוי מעולם הוא: ד"א לאיתנו ר' יונתן אומר אל תקרא לאיתנו אלא לתנאי תנאים התנה הקב״ה עם הים שיהא נקרע לישראל הדש דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו: ומצרים נסים לקראתו. מניין אתה אומר בכל מקום שהיה המצרי רץ היה הים מקדמו ת"ל ומצרים נסים לקראתו: משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני בן נץ ונכנסה לה לטרקלין של מלך פתח המלך חלונית מזרחית ויצאת והלכה לה נכנס בן נץ אחריה נעל המלך כל אותן חלונות התחיל מורה בו חצים, כך כיון שעלה האחרון שבישראל מן הים ירדו מצרים סתם עליהם ים מארבע רוחותיו כדי לאבדן והיו מלאכי השרת מזרקין בהן אבני ברד ואבני אלגביש כענין שנ' (יחזקאל ל"ח כ"ב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש: וינער ה' את מצרים בתוך הים. כאדם שמנער את הקדרה שהתחתון עולה למעלה והעליון יורד למטה: ד"א וינער ה' את מצרים נתן בהם כח נערות כדי שיהיו יכולין לקבל רוב פורענות: ד"א וינער מסרם למלאכים נערים למלאכים אכזראים כדי שישמטו את נשמתן כענין שנ' (משלי י"ז י"א) ומלאך אכורי ישלח בו, ואומר (איוב ל"ו י"ד) תמות בנוער נפשם וחיתם בקדשים:

אָמְרוּ אַכְזָרִיִּים: ״הוֹאִיל וְלֹא שָׁמַע לָרִאשׁוֹנִים, יוֹצִיא רוּחוֹ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ״. וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי״. וְכָתוּב אַחֵר: ״הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר״. וְכֵן הוּא קוֹרֵא לֶאֱלִיעֶזֶר.