שופטים ג:יט מדרש: רות רבה, רות רבה (לרנר) ובראשית רבה

וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׂים מֹאֲבִיּוֹת (רות א, ד), תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר לֹא גִּיְּרוּם וְלֹא הִטְבִּילוּ אוֹתָם וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה לְהִתְחַדֵּשׁ, וְלֹא הָיוּ נֶעֱנָשִׁין עֲלֵיהֶם, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ. וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, שֶׁרָאֲתָה בְּדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ. רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר, רוּת וְעָרְפָּה בְּנוֹתָיו שֶׁל עֶגְלוֹן הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, יט): דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וגו', וּכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וגו' וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ לִכְבוֹדִי, חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַעֲמִיד מִמְךָ בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ה'. וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, כִּשְׁלשִׁים כְּאַרְבָּעִים אוֹ חָסֵר אוֹ יוֹתֵר.

ושם השנית רות שראתה דברי חמותה. ר' ביבי בשם ר' ראובן, רות וערפה בנותיו של עגלון היו, הה"ד דבר סתר לי אליך המלך [ויאמר הס וגו'. וכתב ואהוד בא אליו וגו' ויאמר אהוד דבר אלקים לי אליך] ויקם מעל הכסא (שופטים ג: יט - כ). אמר הב"ה, אתה קמת מכסאך ופסעת שלש פסיעות בשביל כבודי, חייך שאני מעמיד ממך בן יושב על כסאי, [שנ'] וישב שלמה על כסא י"י (דהי"א כט: כג). א"ר יודן, קל וחומר הדברים, עגלון היה בנו של בלק, ובזכות שבעה מזבחות שבנה לרעה, זכה ויצאה ממנו רות, הבונה מזבח לטובה על אחת כמה וכמה.

בנימין זאב יטרף - מדבר בשופטיו. מה הזאב הזה חוטף, כך חטף אהוד לבו של עגלון, הה"ד (שופטים ד): ואהוד בא אליו והוא יושב בעיליתא קרירתא, ויאמר דבר סתר וגו'. אמר לו: כן, אמר לו מריה דעלמא, נסיב חד חרבא וניתננה בגו מעיך, (שם ): ויצא הפרשדונה פרתיה, ויצא אהוד המסדרונה. ר' יודן אמר: ערפלא טורא. אמר רבי ברכיה: ששם ישבו מלאכי השרת מסודרין. דבר אחר: מדבר במלכותו. מה הזאב הזה חוטף, כך חטף שאול את המלוכה, שנאמר (שמואל א יד): ושאול לכד את המלוכה על ישראל. בבקר יאכל עד, (שם): וילחם סביב בכל אויביו. ולערב יחלק שלל, (ד"ה א י): וימת שאול במעלו אשר מעל. מדבר במלכותו. מה זאב חוטף, כך אסתר חוטפת המלוכה, הה"ד (אסתר ב): ותלקח אסתר וגו'. בבקר יאכל עד, (שם ח) ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה, את בית המן. ולערב יחלק שלל, ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. מדבר בארצו. מה הזאב הזה חוטף, כך היתה ארצו של בנימין חוטפת את פירותיה. בבקר יאכל עד, זו יריחו, שהיתה מבכרת. ולערב יחלק שלל, זו בית אל, שהיא מאפלת. ר' פנחס פתר קריא, במזבח. מה הזאב הזה חוטף, כך היה המזבח חוטף את הקרבנות. בבקר יאכל עד, (במדבר כח): את הכבש האחד, תעשה בבקר. ולערב יחלק שלל, (שם): ואת הכבש השני, תעשה בין הערבים: