וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
תנחומא בובר
ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי וגו' (במדבר יד יא). זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם [וגו'], נאצו כל תוכחתי (משלי א כה ל), מהו ותפרעו כל עצתי, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר ופרעו כל עצתי, מתחלה אמרתי למשה, וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו' (שמות ג ח), ואתם לא עשיתם כן, אלא באתם לים, ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), באתם להר סיני, וירדתי אני ודברתי עמכם, באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים הורדתי בשבילכם, ומסרתי לכל אחד ואחד מישראל ב' מלאכים, אמר ר' יוחנן אחד חוגרו זינו, ואחד נותן עטרה בראשו, ר' חונא דציפורין אמר זינם אסר להם, ור' סימוי אמר פורפירה הלבישן, שנאמר ואלבישך רקמה (יחזקאל טז י), רשב"י אומר כלי זיין הלבישן, ושם המפורש כתוב עליו, וכל ימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוהג בהם, ולא מלאך המות, ולא דבר אחר, וכיון שחטאו אמר להם משה, ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך (שמות לג ה), באותה השעה וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' (שם שם ד), ומה כתיב ויתנצלו [בני] ישראל את עדים וגו' (שם שם ו), מה עשה הקב"ה הביא למלאך המות, וא"ל כל העולם ברשותך, חוץ מן האומה זו שבחרתי לי, אמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מלאך המות לפני הקב"ה על חנם נבראי בעולם, א"ל הקב"ה בראי אותך שתהא משכל באומות העולם, חוץ מן האומה הזו, שאין לך רשות עליה ליטול אחד ממנה, ראה עצה שיעץ עליהם הקב"ה שיהו חיים וקיימים, שנאמר ואת הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), וכן הוא אומר והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז), מהו חרות, ר' יהודה אומר חירות מן המלכיות, ור' נחמיה אומר חירות מלאך המות, ורבותינו אומרים חירות מן היסורים ראה עצה שיעץ הקב"ה עליהם, ומיד קלקלו את העצה הזו, אחר ארבעים יום, לכך נאמר ותפרעו כל עצתי.
שמות רבה
וירא מלאך ה' אליו - הדא הוא דכתיב (שיר ה, ב): אני ישנה ולבי ער. אני ישינה, מן המצות. ולבי ער, לעשותן. (שם שם, שם): תמתי, בסיני, שנתממו עמי בסיני ואמרו: (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמר רבי ינאי: מה התאומים הללו, אם חשש אחד בראשו, חבירו מרגיש כן. אמר הקדוש ברוך הוא: כביכול (תהלים צא, טו), עמו אנכי בצרה. דבר אחר: מהו עמו אנכי בצרה? כשיש להם צרה אינם קוראים אלא להקדוש ברוך הוא. במצרים, (שמות ב, כג): ותעל שועתם אל האלהים. בים, (שם יד, י): ויצעקו בני ישראל אל ה', וכאלה רבים. ואומר (ישעיה סג, ט): בכל צרתם לו צר. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אי אתה מרגיש שאני שרוי בצער, כשם שישראל שרוים בצער, הוי יודע, ממקום שאני מדבר עמך מתוך הקוצים, כביכול אני שותף בצערן. וירא מלאך ה' רבי יוחנן אמר: זה מיכאל. רבי חנינא אמר: זה גבריאל רבי יוסי הארוך: בכל מקום, שהיו רואין אותו היו אומרים: שם רבינו הקדוש! כך כל מקום שמיכאל נראה שם, הוא כבוד השכינה. אליו מהו אליו? מלמד, שהיו אנשים עמו ולא ראו אלא משה בלבד, כשם שכתוב בדניאל (דניאל י, ז): וראיתי אני דניאל לבדי את המראה. בלבת אש ללבבו, כשיבא לסיני ויראה אותן אשות, ולא יירא מהם. דבר אחר: בלבת אש, משני חלקיו של סנה ולמעלה, כשם שהלב נתון משני חלקיו של אדם, ולמעלה. מתוך הסנה שאל גוי אחד את רבי יהושע בן קרחה: מה ראה הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה מתוך הסנה? אמר לו: אלו מתוך חרוב, או מתוך שקמה, כך היית שואלני, אלא להוציאך חלק אי אפשר. למה מתוך הסנה? ללמדך, שאין מקום פנוי בלא שכינה, אפילו סנה. בלבת אש, בתחלה לא ירד, אלא מלאך אחד, שהיה ממוצע ועומד באמצע האש, ואחר כך ירדה שכינה ודברה עמו מתוך הסנה. רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר (שמות ג, ח): וארד להצילו מיד מצרים רבי יוסי אומר: כשם שהסנה קשה מכל האילנות, וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אין יוצא בשלום, כך היה שעבוד מצרים קשה לפני המקום, מכל השעבודים שבעולם, שנאמר (שם שם, ז): ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי. ומה תלמוד לומר ראה ראיתי שתי פעמים? אלא, מאחר שהיו מטביעין אותן בנהר, היו חוזרין וכובשין אותן בבנין. משל לאחד, שנטל את המקל והכה שני בני אדם, ושניהם קבלו את הרצועה ויודעים צערה. כך היה צערן ושיעבודם של ישראל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שנאמר (שם שם, שם): כי ידעתי את מכאוביו. רבי יוחנן אמר: מה הסנה הזה, עושין אותו גדר לגנה, כך ישראל, גדר לעולם. דבר אחר: מה הסנה הזה, גדל על כל מים, כך ישראל אינן גדילים אלא בזכות התורה שנקראת מים. שנאמר (ישעיה נה, א): הוי כל צמא לכו למים. דבר אחר: מה הסנה הזה גדל בגינה ובנהר, כך ישראל הם בעולם הזה ובעולם הבא. דבר אחר: מה הסנה עושה קוצין ועושה וורדין, כך ישראל יש בהן צדיקים ורשעים. אמר רבי פנחס הכהן בר רבי חמא: מה הסנה הזה, כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש, וכשהוא מוציאה מסתרטת. כך כשירדו ישראל למצרים, לא הכיר בהן בריה, כשיצאו, יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה. רבי יהודה בר שלום אמר: מה הסנה, העוף נכנס לתוכו ואינו מרגיש, וכשהוא יוצא כנפיו מתמרטות. כך כשירד אברהם אבינו למצרים, לא הכיר בו בריה, וכשיצא (בראשית יב, יז): וינגע ה' את פרעה. דבר אחר: מתוך הסנה רבי נחמן בנו של רבי שמואל בר נחמן אומר כל האילנות, יש מהן עושה עלה אחת, ויש מהן שתים, או שלש, הדס עושה שלש, שנקרא (ויקרא כג, מ): עץ עבות, אבל הסנה יש לו חמש עלין. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אין ישראל נגאלין, אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב ובזכותך ובזכות אהרן. דבר אחר: מתוך הסנה, רמז לו שיחיה מאה ועשרים שנה, כמנין הסנה. וירא והנה הסנה בוער באש, מיכן אמרו: האש של מעלה, מעלה לולבין ושורפת, ואינה אוכלת, והיא שחורה. האש של מטה, אינה מעלה לולבין, והיא אדומה ואוכלת ואינה שורפת. ולמה הראה לו הקדוש ברוך למשה בענין הזה? לפי שהיה מחשב בלבו ואומר: שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל, לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא, אש בוערת ואיננו אוכל. אמר לו: כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל, כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל. דבר אחר: לפי שהיה הקדוש ברוך הוא מדבר עם משה ולא היה מבקש לבטל ממלאכתו, הראה לו אותו דבר, כדי שיהפוך פניו ויראה וידבר עמו, שכך אתה מוצא מתחלה, וירא מלאך ה' אליו ולא הלך משה, וכיון שבטל ממלאכתו והלך לראות, מיד (שמות ג, ד): ויקרא אליו אלהים:
שמות רבה
וארד להצילו מיד מצרים - אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אני אמרתי ליעקב אביהם (בראשית מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך וגו', ועתה ירדתי לכאן להעלות בניו, כמו שאמרתי ליעקב אביהן. ולהיכן אני מעלן? אל המקום אשר הוצאתים משם, אל הארץ אשר נשבעתי לאבותם. הדא הוא דכתיב: ולהעלותו מן הארץ ההיא. ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי עד עתה לא בא צעקתם לפני, שלא הגיע הקץ שאמרתי לאברהם, (שם טו, יג): ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ועתה לכה ואשלחך אל פרעה אמר רבי אלעזר: לכה, וודאית (הה"א שבסוף התיבה), לומר: אם אין אתה גואלם, אין אחר גואלם: