וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃
מדרש אגדה
ואחר באו משה ואהרן. והזקנים אנה הלכו, מלמד שנשמטו להם אחד אחד והלכו להם, והיכן נפרע להם גמולם בהר סיני, דכתיב ואל הזקנים אמר שבו לנו בה (שמות כד יד):
תנחומא בובר
ויהי בשלח פרעה וגו' (שמות יג יז). זש"ה חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם (איוב ט ד), [חכם לב], זה הקב"ה, שנאמר עמו חכמה (ותושיה) [וגבורה] וגו' (שם יב יג), מי הקשה אליו וישלם, דור המבול נתקשו כנגדו ושטפן במים, דור הפלגה נתקשו כנגדו, הפיצם בכל העלם, אנשי סדום נתקשו כנגדו, מה היה סופן, וה' המטיר על סדום (בראשית יט כד), פרעה אמר מי ה' (שמות ה' ב), והקב"ה אמר לו שלח את עמי (שם שם א), ואף הוא נתקשה, שנאמר ויהי כי הקשה פרעה (לשלחם) [לשלחנו] (שם יג טו), כיון שבאת מכת הבכורות עליו, מיד שלחן, לכך נאמר ויהי בשלח פרעה וגו'.
מדרש אגדה
ד"א ואחר באו משה ואהרן. מלמד שבאו אחרונים, שהיה יום (פרווטא) [פרוזבטיא] של פרעה, והיו כל המלכים באים ומעוטרים אצל פרעה, והיו משה ואהרן עומדין על פתח פלטין שלו, אמרו לו משרתיו שני זקנים בפתח עומדים, אמר להם פרעה יש בידם עטרות, אמרו לו לאו, אמר להם אם כן באחרונה יכנסו, אחר כך נכנסו ועמדו לפני פרעה, אמר להם מה אתם מבקשים, אמרו לו (אלהי העברים נקרה עלינו) [כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמו ויחוגו לי במדבר], אמר להם מי ה' אשר אשמע בקולו, ולא היה יודע לשלוח לי עטרות אלא בדברים באתם, לא ידעתי את ', באותה שעה הוציא דפתרא שלו, התחיל לקרות אלהי שטן, אלהי משחית, אלהי גהינם, אלהי צידון, אלהי מואב, אמר להם והלא קראתי לכל אלהות של שדים ואין שם של אלהיכם, אמרו לו שוטה דבריך דומה לכהן שהיה לו עבד שוטה, יצא ההן חוץ למדינה, הלך העבד לבקש את רבו בבית הקברות, התחיל צווח לבני אדם ואמר להם ראיתם את רבי בכאן, אמרו לו רבך כהן הוא, אמר להן הין, אמרו לו שוטה מי ראה כהן בית הקברות, כן אתה פרעה כל אלו אלוהות כולם מתים, אבל ה' אלהינו הוא אלהים חיים ומלך עולם (ירמי' י י), אמר להם בחור או זקן הוא כמה שנותיו, כמה מדינות כבש, כמה שנים יש לו משעלה למלכות, אמרו לו אלהינו כוחו וגבורתו מלא עולם, הוא היה עד שלא נברא העולם, והוא יהיה בסוף עולמים, והוא יוצרך, והוא נתן בך רוח ונשמה, וחייך בידיו, וכל אורחותיך ליה, אמר להם מה מעשיו, אמרו לו כל מעשה בראשית עשה, וגם הוא יצרך, אמר להם בידוע ששקר אתם מדברים, שאני אדון ואני בראתי עצמי, ואת נהר נילוס, שנאמר לי יאורי ואני עשיתיו (יחזקאל כט ג), באותה שעה קיבץ כל חכמים מצרים, אמר להם שמעתם שמו של אלהיהם של אלו, אמרו לו שמענו שבן חכמים הוא בן מלכי קדם אמר להם הקב"ה אמרתם בן חכמים אני, בודאי אני מאבד חכמתכם, דכתיב ואבדה חכמת חכמיו וגו' (ישעי' כט יד), וכתיב חכמי יועצי פרעה וגו' (שם יט יא), וכשאמר למשה מי ה' אשר אשמע בקולו, אמר לו הקב"ה אתה לוקה מ' י' מ' ארבעים י' עשרה, הרי אתה לוקה חמשים מכות: