שמות לג:יג מדרש: מדרש שכל טוב, שמות רבה, מדרש תנחומא ותנא דבי אליהו זוטא

זו ידיעת דברים, ודומה לו הודיעני נא את דרכיך (שמות לג יג), הודיעני ה' קצי (תהלים לט ה), וכל דומיהן, אמר להם האחד אחיכם מת הוא ודאי אמרו לו אין אנו יודעין מה היה לו, אמר להם מפני מה אתם מספרים שקר לפני, והלא אני לקחתיו מאתכם בעשרים כסף, אקרא אותו ויבא לפניכם, התחיל קורא יוסף בן יעקב יוסף בן יעקב בא לפני אחיך שהשליכוך לבור ואח"כ מכרוך לעבד, והיו מסתכלין בארבע פינות הבית, ולבשו גבורה וחימה, כדי להוציאו בחזקה, אמר להם מה אתם מסתכלין, מיד פייסם מתוך בכיה:

ומשה היה - הדא הוא דכתיב (תהלים קג, ז): יודיע דרכיו למשה, לבני ישראל עלילותיו. בשר ודם, מדותיו ועלילותיו מעוותות הן, שנאמר (דברים כב, יד): ושם לה עלילות דברים. אבל מדותיו ועלילותיו של הקדוש ברוך הוא, רחמניות הן, שנאמר (תהלים שם, ח): רחום וחנון ה', ואותן מדות הודיע למשה, בשעה שאמר לו (שמות לג, יג): הודיעני נא את דרכיך. אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם שם, יט): וחנותי את אשר אחון, הוי, רחום וחנון ה' יודיע דרכיו למשה, שהודיע דרך הקץ למשה, שנאמר: ומשה היה רועה לבני ישראל. עלילותיו, שעשה עלילותיו במצרים, כדי שיספרו ישראל עלילותיו, שעשה הקדוש ברוך הוא למצרים, הדא הוא דכתיב (שם י, ב): ולמען תספר באזני בנך. ורחום, שריחם על ישראל, ולא נגעו בהן המכות. וחנון, שנתן חן העם בעיני מצרים. (תהלים שם, שם): ארך אפים, שהאריך אף עמהם, שהוא מטה כלפי חסד, ונסתכל בטוב ולא ברע, שהיו עתידים לעשות:

דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנָּן אֶל ה'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ (מל״‎א ח, כח). הֲרֵי בְּהַרְבֵּה שֵׁמוֹת נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה, אֵלּוּ הֵן. תְּפִלָּה, תְּחִנָּה, צְעָקָה, זְעָקָה, שַׁוְעָה, רְנָנָה, פְּגִיעָה, נְפִילָה, עֲמִידָה. וְלָמָּה לֹא נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאַחַת מֵהֶן אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶתְחַנָּן. אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ (שמות לג, יח), אָמַר מֹשֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹדִיעֵנִי נָא בְּאֵי זוֹ מִדָּה אַתָּה נוֹהֵג עוֹלָמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ (שם פסוק יג). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן, אֲנִי מַרְאֶה לְךָ, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי וְגוֹ' (שם פסוק יט). אָמַר לוֹ: אֵינִי חַיָּב לִבְרִיָּה. כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה אָדָם מִצְוָה, חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן לוֹ. לֹא שֶׁאֲנִי חַיָּב לְכָל בְּרִיָּה כְּלוּם, אֶלָּא חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַחֲנֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם (שם). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אִם כֵּן עֲשֵׂה עָלַי מִצְוָה וְתֵן לִי חִנָּם. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וָאֶתְחַנָּן.