תהילים 32:10 מדרש: איכה רבה וויקרא רבה

רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', רַבִּי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וּפוֹשְׁטִין בִּמְגִלּוֹת קִינוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שִׁיְרוּ בָּהּ אַלְפָא בֵּיתָא אַחַת, אָמְרוּ אָנוּ יוֹצְאִים וְגוֹמְרִין אוֹתָהּ לְמָחָר, וּכְשֶׁעָלָה רַבִּי לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ, אָמַר עַל עַצְמוֹ (תהלים לב, י): רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אִלּוּ הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן הַזֶּה וְהִגִּיעֲךָ כָּךְ, כָּךְ הָיִיתִי אוֹמֵר, עַכְשָׁיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, רוּחַ אַפֵּינוּ וגו'. כֵּיוָן שֶׁעָלָה רַבִּי לְבֵיתוֹ נָתַן עַל הַמַּכָּה סְפוֹג יָבֵשׁ וְקָשַׁר עָלֶיהָ גֶמִי בַּחוּץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, לֹא שֶׁסְּפוֹג מְרַפֵּא אֶלָּא שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַמַּכָּה, גֶּמִי מִבַּיִת מוּכָן, וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, אֲבָל שׁוֹנִין בָּהֶם וְדוֹרְשִׁין בָּהֶם, וְאִם הָיוּ צְרִיכִין לִבְדֹּק וְלִקְרוֹת מְבִיאִין וְקוֹרִין. שְׁמוּאֵל אָמַר חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר מְגוּפַת חָבִית וְחַרְסִית, מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, הִשְׁלִיכָן לָאַשְׁפָּה, אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. (תהלים לב, י): וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ, רַבִּי אֶלְעָזָר בַּצְרָאָה וְרַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמְרוּ אֲפִלּוּ רָשָׁע וְחוֹזֵר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.

דָּבָר אַחֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, כט): נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, מוּכָנִים הָיוּ לַלֵּצִים דִּינִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר פְּעָמִים שֶׁסּוֹרֵחַ עָלָיו וּמַכֵּהוּ, פְּעָמִים שֶׁשּׂוֹחֵק עָלָיו וּמַכֵּהוּ, בְּרַם הָכָא נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לב, י): רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. רַבִּי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בִּמְגִלַּת קִנּוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, שִׁיְּרוּ בָהּ אָלֶף בֵּית אֶחָת, אָמְרוּ לְמָחָר אָנוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ, כְּשֶׁעָלָה רַבִּי נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ: רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִלּוּ לֹא הָיִינוּ עֲסוּקִין בְּעִנְיַן (איכה ד, כ): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', הָיִיתִי אוֹמֵר, עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ עֲסוּקִין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כְּשֶׁעָלָה לְבֵיתוֹ נָתַן עָלֶיהָ סְפוֹג יָבֵשׁ וְכָרַךְ עָלֶיהָ גֶּמִי מִבַּחוּץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, סְפוֹג לֹא שֶׁהוּא מוֹצֵץ אֶלָּא שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַמַּכָּה, וְקוֹשֵׁר עָלֶיהָ גֶּמִי מֵהַבַּיִת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן, וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, אֲבָל שׁוֹנִין בָּהֶן וְֶדוֹרְשִׁין בָּהֶן, אִם צָרִיךְ לְדָבָר לִבְדֹּק, נוֹטֵל וּבוֹדֵק. וּשְׁמוּאֵל אָמַר חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא גֶּמִי כָּל שֶׁהוּא. תָּנֵי רַבִּי יוּדָן מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל מְגוּפַת חָבִית וּשְׁבָרֶיהָ מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, וְאִם זְרָקָן לָאַשְׁפָּה אָסוּר לְטַלְטְלָן. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי תַּנְחוּם בַּצְּרוּרַיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אֲפִלּוּ רָשָׁע וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לב, י): וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.