במדבר יט:כב מקורות במשנה: משנה כלים ומשנת ארץ ישראל, מבוא

כֶּרַע שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְהַמִּטָּה מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּטָּה טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב וְחִבְּרָהּ לַמִּטָּה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּטָּה טְהוֹרָה. וְכֵן הַשֵּׁן שֶׁל מַעְדֵּר:

בתורה עצמה מופיעה שרשרת טומאה חלקית. המת מטמא באוהל ובנגיעה טומאה של שבעה, אבל גם "וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב" (במדבר י"ט, כב). דא עקא שפסוק זה אינו מדבר על טמא מת וניתן היה לצמצמו לנוגע באפר פרה, כשם שאת הפסוק בויקרא ה', ב ניתן היה לצמצם לטומאת נבלה. נעם¹⁸⁹נעם, מהפכה, עמ' 264 ואילך. רואה בשרשרת המגע חידוש (המצאה) של פרושים, אולי בהשראת טומאת הנבלה,¹⁹⁰נעם, שם, עמ' 135. אבל הפסוק בחגי מוכיח שההלכה עצמה קדמה להיווצרות הפְרושים. יתר על כן, דברי הנביא כבר מבטאים תפיסה של שרשרת מגע יורדת, כאשר בחלקה הנמוך נשיאה ללא נגיעה מטמאה פחות.

חז"ל ניסחו מערכת מסודרת של שרשרת הטומאה: המת עצמו, הנוגע במת, הנוגע במי שהמת נגע בו, ההבדל בין אדם וכלים שנגעו במת או בטמא מת (אהלות פ"א מ"א-מ"ה). בניגוד לדברי נעם²⁰¹נעם, טהרה. שרשרת ההעברה נרמזת בתורה, שהרי בתורה יש שתי דרגות: מי שנגע במת טמא שבעה (במדבר י"ט, א), ומי שנגע בו טמא יום אחד (במדבר י"ט, כב). הניסוח והעיצוב המשפטי והספרותי, והמונחים "אב הטומאה" ו"ולד טומאה", הם של חכמים.