בראשית כד:מז מקורות במשנה: משנה נדרים ומשנת ארץ ישראל, מבוא

אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ לַמֻּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ. הַמֻּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵרוֹ, לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ. מְקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כַּיּוֹצֵא בָהֶן, אָסוּר:

למזמרות – למיגזיין. רבי חייא בשם רבי יוחנן, בירית¹¹¹טבעת רגל רגילה, וכבלים הם טבעות לשתי הרגליים ושרשרת ביניהן. הבירית היא קישוט, וכבלים הם לעונש והגבלת ההליכה. הבירית תורגמה כאצדעה, וכך מצא העורך הצדקה להתחיל לפרש את התכשיטים שבמקרא.– כל שהיא יחידית, כבלים – כל שהשלשלת בנתים. רבי יהודה אומר, בירית – זו אצעדה, דמר¹¹²= דאמר. רב יהודה, 'ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני ה' (במדבר ל"א, נ). אצעדה – זו כדופסלה, צמיד – שירייא, כמה דאת אמר 'והצמידים על ידיה' (בראשית כ"ד, מז). טבעת – עיזקייא, עגיל – קדשייא, כמה דתימר 'ועגילים על אזניך' (יחזקאל ט"ז, יב). וכומז – יש אומרים זה טפוס שלרחם, ויש אומרים זה טפוס שלדדים. כתיב 'ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים' (ישעיהו ג', יח). קורדיקייה – כמה דתימר 'וברגליהם תעכסנה' (ישעיהו ג', טז). השביסים (ישעיהו שם שם) – שלטוניה, כמא דאת אמר 'שביס שלסבכה' (נגעים פי"א מי"א). הסהרונים (ישעיהו שם) – עונקייה, כמא דאת אמר 'ויקח את הסהרונים אשר בצוארי גמליהם' (שופטים ח כא). הנטיפות (ישעיהו שם יט) – שלמיני, השירות (ישעיהו שם שם) – שיראין, והרעלות (ישעיהו שם) – בלנידייא, הפארים (ישעיהו שם כ) – כליליא, כמא דאת אמר.. (ירושלמי, שבת פ"ו ה"ד, ח ע"ב).