מלכים ב ה:י מקורות במשנה: משנת ארץ ישראל, מבוא

וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר הָל֗וֹךְ וְרָחַצְתָּ֤ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽר׃

משנת ארץ ישראל, מבוא

במשך כל הדורות מתחולל תהליך עקבי של מיסוד ההלכה. דוגמה לכך היא הטבילה. בתורה מדובר ב"רחיצה"; כנראה לא נדרשה דווקא טבילה. במסגרת תורה שבעל פה נקבע שרחצה היא טבילה, ונוצר מונח מיוחד לכך (טבל). המונח "טבל" נזכר פעם אחת במקרא, בטבילה של נעמן שר הצבא הארמי (מלכים ב ה', יד). במקומות אחרים מדובר בטבילת אצבעות, או בטבילת בגד. במקביל, ההוראה של הנביא לנעמן היא "ורחצת בירדן" (שם פסוק י), הווה אומר שבתנ"ך עדיין אין מונח מוגדר לטבילת כל הגוף במים. בספרות קומראן נעשה שימוש רק במונח "רחיצה", במשמעות של טבילה טקסית מלאה. כנראה גם בעל תרגום השבעים לא היה מודע להבדל בין רחיצה וטבילה, וטרם ייחד מונח לטבילה הטקסית לטהרה. בספרות חז"ל, המנוסחת מאוחר יותר, נעשה שימוש במונח "טבילה", אך המונח "רחיצה" במשמעות של טבילה לא נעלם לחלוטין.213ראו פירושנו לברכות פ"ב מ"ו.
שאל רבBookmarkShareCopy