יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃
משנת ארץ ישראל, מבוא
כמו כן, המדרש אומר: ".. מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה, ואפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה מסיני. הדא הוא דכתיב (קהלת א', י) 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא', וחבירו משיבו 'כבר היה לעֹלמים אשר היה מלפנֵנו' ",339ירושלמי, מגילה פ"ד ה"א, עד ע"ד; פאה פ"ב ה"ב, יז ע"א; חגיגה פ"א ה"ח, עו ע"ד; ויקרא רבה, כב א, עמ' תצז; שמות רבה, י י, ועוד. או: "ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (שמות כ"ד, יב) 'ואתנה לך את לֻחֹת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורֹתם', לוחות – אלו עשרת הדברות, תורה – זה מקרא, והמצוה – זו משנה, אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה גמרא; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני" (בבלי, ברכות ה ע"א). כל המחלוקות שנתהוו במהלך הדורות נבעו מתלמידים שלא שימשו את רבותיהם כל צורכם (תוספתא, סנהדרין פ"ז ה"א; סוטה פי"ד ה"ט ומקבילות רבות).