מוסר על איוב א:א

הָעִקָּר הַתִּשְׁעָה עָשָׂר – עֲזִיבַת חֶטְאוֹ בְּהִזְדַּמֵּן לוֹ וְהוּא בְּתֹקֶף תַּאֲוָתוֹ: וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) אֵיזֶהוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר תְּשׁוּבָתוֹ מַגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כַּאֲשֶׁר נִבְחַן וְיָצָא נָקִי בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי הִזְדַּמֵּן הַחֵטְא לְיָדוֹ וְהוּא בְּתֹקֶף יִצְרוֹ וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִּטְנוֹ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חָטָא. וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. וְנִמְלַט מֵעָוֹן מִיִּרְאַת הַשֵּׁם וּגְאוֹן פַּחְדּוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ בָּעִנְיָן הַזֶּה. יוֹסִיף בְּנַפְשׁוֹ יִרְאַת הַשֵּׁם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. כָּכָה כָּל הַיָּמִים. וְכַאֲשֶׁר יַחֲלִיף כֹּחַ הַיִּרְאָה דֵּי כְּבוֹשׁ בְּכֹחַ הַזֶּה אֶת יִצְרוֹ וּמִסַּת מָשְׁלוֹ בְּעֹצֶם הַתַּאֲוָה. הֲלֹא בּוֹחֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשׁוֹ הוּא יֵדַע. כִּי אִם יָבֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְיַגִּיעַ לְיָדוֹ כָּעִנְיָן הָרִאשׁוֹן. יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִיָּד יִצְרוֹ. וְהִנֵּה הוּא לִפְנֵי ה' בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה מִן הַתְּשׁוּבָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (משלי ט"ז:ו') בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע. פֵּרוּשׁוֹ – וּבְיִרְאַת ה' לָסוּר מִן הָרַע אִם יִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ. וּמִלַּת סוּר מָקוֹר. וְיָעִיד עַל הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מָה שֶׁלֹּא אָמַר וְסוּר. וּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ד:ט"ו) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב. (איוב א':א') וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. עִנְיָנוֹ שֶׁיָּסוּר מִן הָרָע בְּהִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ כִּי לֹא יֹאמְרוּ אָמוֹר סוּר מִן הַמַּעֲשֶׂה בִּלְתִּי לַאֲשֶׁר יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ יָשַׁב וְלָא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּגוֹן שֶׁבָּא דְּבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל מִמֶּנּוּ.

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם הִקְנִיט אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם דִּבֵּר עָלָיו לָשׁוֹן הָרַע. כִּי זֶה מִן הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת. וְאִם לֹא מָחַל לוֹ חֲבֵרוֹ. חַיָּב לָבוֹא לְפָנָיו עִם חֲבוּרַת שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם. וְאִם לֹא מָחַל לוֹ. יָבוֹא לְפָנָיו שֵׁנִית עִם חֲבוּרָה אַחֶרֶת. וְכֵן יַעֲשֶׂה פַּעַם שְׁלִישִׁית. וְאָמַר אֱלִיהוּא (איוב ל"ג:כ"ז-כ"ח) יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי. פֵּרוּשׁ – הָאִישׁ הַיָּשָׁר הֶעֱוֵיתִי. מִלְּשׁוֹן (איוב א':א') תָּם וְיָשָׁר. כִּי לֹא הָיִיתִי רוֹאֶה זְכוּת לָאִישׁ הַיָּשָׁר. אֲבָל שַׂמְתִּיו נַעֲוֶה וְנֶעֱקַשׁ. וְלֹא הָיָה שָׁוֶה וְיָשָׁר אֶצְלִי. וְלֹא שָׁוָה לִי. מִלְּשׁוֹן. הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ (ישעיהו כ"ח:כ"ה). אֶל עֵמֶק שָׁוֶה (בראשית י"ד:י"ז) עִנְיַן יִשּׁוּר וְהַשְׁוָאָה. וּלְפִי שֶׁבִּזָּה אֶת הַיְשָׁרִים לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם. צָרִיךְ לְהִכָּנַע לָהֶם וּלְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי רַבִּים. עַל כֵּן אָמַר. יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים. וְעַל כֵּן דִּבֵּר אֱלִיהוּא עַל הַחֵטְא הַזֶּה בִּפְרָט. כִּי הוּא מִן הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת וְהַמַּפְסִידוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁחִלֵּל אֶת הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ד"ה ב ל"ו:ט"ז) וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וְגוֹ' לְאֵין מַרְפֵּא.

וּבְמָקוֹם אַחֵר נֶאֱמַר (איוב א א): ״וִירֵא אֱלֹהִים״, וּבֵאֲרוּ שֶׁמִּתְיָרֵא מִדִּין עֹנֶשׁ שָׁמַיִם וּמִגֵּיהִנֹּם, וּמֵעָנְשֵׁי עוֹלָם הַזֶּה (סוטה כז ב). וְזֹאת הַמִּדָּה רְחוֹקָה מִן הָאַהֲבָה מְאוֹד מְאוֹד. אֲבָל יִירָא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ אָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא אוֹהַבְתּוֹ, וְהוּא יָרֵא לַעֲשׂוֹת דָּבָר כְּנֶגְדָּהּ פֶּן יְאַבֵּד אַהֲבָתָהּ – כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה: חוֹצֵב רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, וְיִירָא לַעֲבֹר עַל מִצְווֹתָיו פֶּן יַפְסִיד אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.