מוסר על איוב כח:ג

והנה מדת הדין אין פירושו להיות עקא דוקא, רק שיהיה הדין מדוקדק לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו הן טוב הן רע, רק שאי אפשר לנו לעמוד, אדון דין אם ידוקדק. אבל מדת הדין עכ"פ פירושו כמו שכתבתי על גמול ועונש המדוקדק. ולזה יצאו מיצחק יעקב ועשו, זהו לדראון וזהו לחיי עולם, והם נרמזים בשם קצח"י שהוא ק"ץ ח"י, כי ק"ץ היא סטרא דשמאלה כמו שכתב הזוהר (ח"א קנב, ב) בפסוק (בראשית ו, יג) קץ כל בשר בא לפני, כי סמאל נקרא קץ הימים נותן קץ לימים, וכתיב (איוב כח, ג) קץ שם לחושך לכל תכלית הוא חוקר. ויעקב הוא איש ח"י רב פעלים, יעקב אבינו לא מת (תענית ה, ב), זה מורה שם קצח"י ומדת הדין מגולה כמ"ש, כי אי אפשר להתקיים במדת הדין המדוקדק אלא להיות מטה כלפי חסד ולהכניע כח הדין: