מִֽי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חָפְשִׁ֑י וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃
שני לוחות הברית
ושבית שביו, לרבות כנענים שבתוכה. דע כי גם המלחמה הפנימית היא מצד ארור כנען שכחו למעלה הוא סמאל, ורמוז במ"ש כנעני מלך ערד כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב, ח), והוא מלך ערד הוא השולח הערוד לא הערוד ממית, אלא החטא ממית, כדאיתא במסכת ברכות פרק אין עומדים (לג, א), תנו רבנן, מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לר' חנינא בן דוסא. א"ל הראו לי את חורו. הראוהו את חורו. נתן עקיבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו הערוד. נטלו על כתיפו והביא לבית המדרש. אמר להו, ראו בני, אין הערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו, אוי לאדם שפגע בו ערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא. וזה לשון רש"י, ומת הערוד, מצאתי בה"ג אמדו במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם, ואם האדם קודם למים מת הערוד, ונעשה נס לר' חנינא ונבקע מעין תחת עקיבו. ראה נא והביטה כי כן היתה ממש כבישת ארץ ישראל, והכנענים מתו ונעשה נס לישראל כי הם קדמו למים ובקעו את הירדן, ואח"כ מתו הכנענים, הרי אלו מלחמות שוות: