צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃
שמירת הלשון
עוֹד אִיתָא בַּעֲרָכִין (ט"ו:) אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע רָאוּי לְסָקְלוֹ בָּאֶבֶן, כְּתִיב הָכָא (תהילים ק"א ה') "אוֹתוֹ אַצְמִית" וּכְתִיב הָתָם (איכה ג' נ"ג): "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיַּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי".
שני לוחות הברית
חייתני מיורדי בור, רומז למה שכתוב (איכה ג, נג) צמתו בבור חיי. זמרו לידו"ד, נסים גדולים בשם ידו"ד והיא נסתר כמו שכתוב (שמות ג, טו) זה שמי לעולם, לעלם כתיב, העלימהו. לזכר קדשו, זהו וזה זכרי, הוא שם אדנ"י אשר עליו כתיב (חבקוק ב, כ) וידו"ד בהיכל קדשו, היכל בגימטריא אדנ"י והוא היכל שם ידו"ד: