מוסר על איכה ד:ה

ועל קישור ג' אלה הנ"ל, הקב"ה ותורה וישראל, יתבאר המאמר ריש מדרש רבה (א, א) רב אושיעא רבה פתח (משלי ח, ל), ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו' אמון פדגוג, אמון מכוסה, אמון מוצנע. ואית דאמרי אמון רבתא. אמון פדגוג, כמה דאת אמר (במדבר יא, יב) כאשר ישא האומן את היונק. אמון מכוסה, כמה דאת אמר (איכה ד, ה) האמונים עלי תולע וגו'. אמון מוצנע, כמה דאת אמר (אסתר ב, ז) ויהי אומן את הדסה. אמון רבתא, כמה דתימא (נחום ג, ח) התטבי מנא אמון, ומתרגמינן האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהורתא, עד כאן:

מתחלה אפרש שטחיות המאמר, החילוק שבין מכוסה למוצנע. מכוסה הוא דבר שאינו טמון ועומד לפנינו, רק שמכוסה בבגד וכיוצא בו, ובהסרת הכיסוי הרי הוא מגולה. וכן אומר הפסוק האמונים עלי תולע, שפירושו המלבושים ומכסים גופם במלבושי תולע, עתה נעשו ערומים וחבקו אשפתות, צריכים להתכסות באשפתות להתחמם. מוצנע הוא דבר טמון ונעלם, כמו ויהי אומן [את] הדסה, שהיה מרדכי מטמין ומעלים אותה כפי יכלתו. אמון פדגוג, זה לשון יפה תואר, ואיכא למידק מה שייכות לעניינים אלו לגבי תורה שנשתבחה בהן. דבשלמא רבתא לבד, היינו לומר דארוכה מארץ מדה. די"ל דפדגוג היינו שהתורה היתה אצלו יתברך כפדגוג אצל המלך שמייסר את בנו שיגדלנו, כן התורה על ידה המציא הש"י הנבראים כדמפרש בסמוך, ומינה אותה עליהם להיות מנהיג ומגדיל להם. וכן פירש בעל קב ונקי, וקרוב לזה פירש הרלב"ג: