מוסר על במדבר ג:יב

ונמשח בשמן משחת קודש, המורה על סוד קדושת הבנין של מעלה משורשו בבינ"ה שהוא קודש קדשים. וזה לשון הפרדס בשער ערכי הכינויים בערך שמן, הרבה שמנים הם, והם שמן המשחה והוא השפע הנקרא שמן כאשר נבאר, וכאשר תקבל המלכות השמן מצד החסד נקרא שמן המשחה. והטעם כי תרגום משחא רבותא, והוא לשון גדולה שהוא חסד, וכאשר תקבל מצד התפארת תקרא שמן למאור, מטעם שהתפארת הוא המאור הגדול ומצדו מאירה השכינה. ונקראת שמן משחת קודש מצד הגבורה שם הקודש, כדכתיב וקדשת את הלוים. ומפני כי כאשר יונק השפע מצד הגבורה נכלל עמה החסד, לכן נקרא שמן משחת קודש, שמן שהוא השפע שהוא משתי מדריגות מיוחדת, משחת שהוא חסד, וקדש שהוא הגבורה, רצה לומר בצד הגבורה ולא גבורה ממש, כדפירשתי בערך טהור:

והנה המרכז מאלו המחנות הוא הארון שבו הלוחות, שרומז על שם של ע"ב שהוא ע"ב תיבות משולשות עולות האותיות רי"ו כנודע, והם פסוקים (שמות יד, יט-כא) ויסע ויבא ויט. וכן היו הלוחות ששה טפחים אורכן, וששה טפחים רחבן, וששה טפחים גובהן, הרי הם רי"ו טפחים בתשבורת. ומבואר בזוהר בשלח (ח"ב נב, א) כי אף שעיקר שם של ע"ב הוא בחסד, וכן חסד עולה ע"ב, מכל מקום הוא כלול מחסד גבורה תפארת, והאריך הפרדס בשער פרטי השמות פרק חמישי עיין שם. וכן תמצא שם ע"ב רמוז בלוים דכתיב (במדבר ג, יב) והיו לי, אותיות והי"ו ל"י הם אותיות וה"ו יל"י, שהם שתי שמות הראשונים משם ע"ב. ובהתייחד ע"ב עם ישראל עולה תרי"ג נגד כל התורה. הרי ג' מחנות כהן לוי ישראל שהם ע"ב משולשים, הקיפו את המרכז שהם הלוחות שהיו ע"ב משולש שהוא רי"ו. ודגל (ראובן) [יהודה] שהוא ארי"ה עולה רי"ו יצא ראשונה: