מוסר על במדבר טז:כז

וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת קֹרַח: אָמַר ר' בְּרַכְיָה: כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עוֹנְשִׁין אֶלָּא מִכ' שָׁנָה וָמַעְלָה, וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה מִי"ג שָׁנָה וָמַעְלָה, וּבְמַחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח תִּינוֹקוֹת בְּנֵי יוֹמָן נִבְלְעוּ בִּשִׁאוֹל תַּחְתִּית, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט"ז כ"ז): "וּנְשֵיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם" (שָׁם ל"ג) "וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה".

צאו וראו כמה קשה המחלוקת, שכך אמרו חז"ל בית דין של מעלה, אין קונסין אלא מבן עשרים שנה ומעלה, ובית דין של מטה מבן שלש עשרה שנה ומעלה, ואילו במחלוקתו של קרח אפילו תינוקות בני יומן נבלעו בשאול תחתית, שנאמר (במדבר טז, כז) ונשיהם ובניהם וטפם (במדבר טז, לג) וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה. ואמרו חז"ל ארבעה נקראו רשעים ואלו הן הפושט יד על חבירו להכותו, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע, שנאמר (שמות ב, יג) ויאמר לרשע למה תכה רעך, הכית לא נאמר אלא תכה. והלווה ואינו משלם שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם, ומי שיש בו עזות פנים ואינו מתבייש שנאמר (משלי כא, כט) העז איש רשע בפניו. ומי שהוא בעל מחלוקת שנאמר (במדבר טז, כו) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, ושניהן היו בדתן ואבירם, מחלוקת ועזות פנים.

ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם (קרח ט"ז, כ"ז). ופירש רש"י (ומקורו מבמדבר רבה פ' קרח פרשה י"ח סי' ד'), "בא וראה כמה קשה המחלוקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות, וב"ד של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים". והנה דברי חז"ל אלו צריכים ביאור, שאם באמת אין בית דין של מעלה עונשים את הילדים א"כ למה נהרגו הילדים מחמת המחלוקת?