מוסר על במדבר טז:לה

גַּם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקָת כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ גַּם הוּא בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כִּדְאָמְרִינַן (מכות דף ה':) עָנַשׁ הַכָּתוּב הַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת קֹרַח: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר בַּמַּחֲלֹקֶת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד זִכְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט"ז ל"ה): "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֶת" וְכוּ'. וְאָמְרִינַן (בסנהדרין ק"י.): אָמַר רַב כָּל הַמַּחֲזִיק בַּמַּחֲלֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר (בַּמִּדְבָּר י"ז ה'): "וְלֹא יִהְיֶה כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ". רַב אַסִּי אָמַר רָאוּי לְהִצְטָרֵעַ, כְּתִיב הָכָא וְכוּ'. וְעַיֵּן לְעֵיל בְּפֶרֶק ו', בְּמַה שֶּׁכָּתְבוּ בְּשֵׁם "סֵפֶר הַקָּנֶה", שֶׁלִּפְעָמִים מַחֲלִיף הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֹנֶשׁ הַצָּרַעַת בַּעֲנִיּוּת, וַהֲרֵי הוּא עָנִי הַנִּמְסָר בִּידֵי אָדָם.