מוסר על במדבר יא:כח

ולפי מה שאמרתי שהתורה שבעל פה היא אשת משה, יתבאר פסוק (דברים ה, כו) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי. ואבאר גם כן פרשת (במדבר יב, א) כי אשה כושית לקח. ונדקדק בתחלה קצת דיקדוקים. א' למה כתיב כי אשה כושית לקח, ולא כתיב גירש. עוד קשה, קריאת הקדוש ברוך הוא שלשתן, וקריאת משה היה בכדי כי לא דיבר הקב"ה עמו מאומה. אמת שהטיב דברו קצת מהמפרשים שהיתה הקריאה למשה, כי באמציעותו חלה הנבואה על אהרן ומרים כי הם לא היו מוכנים, ובפרט שהיו עסוקים אז בדרך הארץ כמ"ש השם יתברך. וזהו היה שבעים זקנים בפרשת בהעלותך (במדבר יא, כה) שבאמצעית משה הופיעה הנבואה עליהם, וזולת משה לא היו יכולים לקבל הנבואה. וזהו ענין התפעלות כעס יהושע על מתנבאים במחנה (שם כח), שהוא גאוה בזה במה שלא היו יכולים לעמוד תחת כנפי משה להראות שהנבואה שהגיע להם היא ממשה, רק קבעו מקום לעצמם כאלו היו נפרדים ממנו. ובזה מתורץ מה שייכות היה עתה לנבואת משה מת יהושע מכניס כו' (סנהדרין יז, א). אלא שהענין גם בזה רמזו שיוכל להיות קבלת הנבואה זולת משה, שהרי ימות משה ויהושע יהיה במקומו. ולזה אמר (במדבר יא, כח) אדני משה כלאם. ומשה עניו אמר, מי יתן וגו' יתן רוחו (שם ל), ולא מכוחי מאמצעותי, ודוק. כך נוכל לתרץ על דרך הפשט:

בחר לנו אנשים (שמות יז, ט). לשון רש"י בחר לנו, לי ולך, השווה לו. מכאן אמרו (אבות ד, יב) יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך. מנין, (במדבר יב, יא) ויאמר אהרן אל משה בי אדני, והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה את חבירו כרבו. מורא רבך כמורא שמים שנאמר (שם יא, כח) אדני משה כלאם, כלם מן העולם חייבים הם כליה המורדים בך כאלו מרדו בהקב"ה, עד כאן לשונו. ואיזהו מכובד המכבד: