מוסר על במדבר יז:יא

חביבה הקטורת, שהיא עוצרת את המגפה, שנא' (במדבר יז, יא) ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ושים עליה אש מעל המזבח ותן קטורת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף, וכתי' (במדבר יז, יב) ויצא אהרן מלפני ה' וירא והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטורת ויכפר על העם, וכתי' (במדבר יז, יג) ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה.

וְהַכְּלָל — כִּי אֲמִירַת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת הִיא עִנְיָן גָּדוֹל, וּבִפְרָט עִנְיַן פָּרָשַׁת קְטֹרֶת הוּא עִנְיָן גָּדוֹל וְחָשׁוּב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיֵּרָא: רַבִּי אַחָא הֲוֵי אָזִיל לִכְפַר טַרְשָׁא. אָתֵי לְגַבֵּי אֻשְׁפִּיזָא. לְחִישׁוּ עֲלֵיהּ כָּל בְּנֵי מָתָא. אָמְרוּ: גַּבְרָא רַבָּא אָתָא לְהָכָא — נֵיזִיל לְגַבֵּיהּ. אָזְלוּ וְאָמְרוּ לֵיהּ, שֶׁהֵן בְּצָרָה גְּדוֹלָה בְּזֹאת הָעִיר, כִּי שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵחֵל הַנֵּגֶף, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּבְכָל יוֹם הַנֵּגֶף הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. אָמַר לָהֶם: לְמָחָר נֵיזוּל לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְנִבָּעֵי רַחֲמֵי מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד דַּהֲווּ אָזְלֵי, אָתוּ וְאָמְרוּ: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִיתוּ, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי נוֹטִים לָמוּת. אָמַר לָהֶם רַבִּי אַחָא: אֵין הָעֵת לִקְיָמָא הָכָא, דְּשַׁעְתָּא דְחִיקָא, אֲבָל אַפְרְשׁוּ מִנְּכוֹן אַרְבָּעִין בְּנֵי נָשָׁא מִן חֲסִידֵי וְצַדִּיקֵי הָעִיר, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה לְכָל חֵלֶק, שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה לְמִזְרָח, עֲשָׂרָה לְדָרוֹם, עֲשָׂרָה לְמַעֲרָב, עֲשָׂרָה לְצָפוֹן, וַאֲנָא עִמְּכוֹן, וְיַעַמְדוּ עֲשָׂרָה לְכָל זָוִית דְּמָתָא וְיֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה עִנְיְנֵי קְטֹרֶת בֻּסְמִין וְעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת. עָבְדוּ כֵּן תְּלַתָּא יוֹמִין. לְבָתַר אָמַר: נֵיזִיל לְבָתֵּינוּ כִּי בָּטְלָה הַגְּזֵרָה, וְאַף אוֹתָן אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ נוֹטִין לָמוּת, אַפְרִישׁוּ מִנַּיְהוּ לְבָתֵיהוֹן, וְצִוָּה עֲלֵיהֶן שֶׁיֵּימְרוּן קְטֹרֶת מִן 'וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן: קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְשִׂים עָלֶיהָ קְטֹרֶת וְכוּ'". וְכֵן עָבְדוּ. וּבָטִיל מִנַּיְהוּ מוֹתָנָא. שָׁמְעוּ חַד קָלָא דְּאָמַר: חֻלִּין הַדָּבָר, חֻלִּין הַדָּבָר. לֹא תֵּרֵד לְכָאן, כִּי יָדְעִין לְבַטְּלָהּ לֵיהּ. אַדְהָכֵי חַלָּשׁ לִבֵּיהּ דְּרַבִּי אַחָא וְאִדְמוּךְ. שָׁמַע חַד קָלָא שֶׁאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת כָּאן — כָּךְ תַּעֲשֶׂה בְּעִיר אַחֶרֶת.