מוסר על במדבר יח:ח

במאמר דג' נתנו על ידי יסורין קשה, הלא אמרו רבותינו ז"ל לענין דינא (ב"ב נג, א), הנותן, בעין יפה נותן. וכן מצינו כשנתן הקב"ה מתנות כהונה לאהרן, כתיב (במדבר יח, ח) ואני הנה נתתי לך וגומר, ופירש רש"י (ד"ה ואני הנה) בשמחה, לשון שמחה הוא זה, כמו (שמות ד, יד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו, ואם כן למה אלו נתנו ביסורין:

ואמר המשומר, כלומר שמסולק מהשמרים, משא"כ חוה סחטה אשכול ובו השמרים. ואהרן שהוא תיקון אדם כתיב ביה (במדבר יח, ח) משמרת תרומתי. וכתיב (יחזקאל מח, יא) אשר שמר משמרתי, ואמרו רבותינו ז"ל (מו"ק ח, א) עשו משמרת למשמרת. ענין משמרת הוא כהא דתנן (שבת קלז, ב) תולין את המשמרת שהוא לברר את הפסולות כמו השמרים:

וסוד הענין, כי מעת שבא פגם החטא מזוהמת הנחש צריך לעשות גדרים וסייגות שלא לבא לידי איסור, כי הפורץ גדר ישכנו נחש (קהלת י, ח) אם אינו עושה משמרת יבא לידי גוף האיסור, ולעתיד בהסתלק זוהמת הנחש לא נצטרך לגדרים ומכח סיג וזוהמת הנחש צריכין לעשות סייג דהיינו גדר, על כן תנן (אבות א, א) ועשה סייג לתורה, ולא אמרו גדר, לרמז כי מכח סיג בחירק דהיינו הזוהמא צריך לעשות סייג בשב"א ופתח. ואהרן נתקרב במקום אדם, והוא המשמרת זהו משמרת תרומתי: