מוסר על במדבר יח:כ

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)

שמירת הלשון

הג"ה.[ וּבֶאֱמֶת כְּשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי וְהִזְהִיר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא לַעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י"ב י"ט): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ". כְּעֵין זֶה הוּא גַּם כֵּן רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁנַּחֲזִיק הָאֲנָשִׁים הַפּוֹרְשִׁים עַצְמָם מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, כִּי הוּא בְּוַדַּאי עַל כָּל פָּנִים לֹא גָּרַע מִלֵּוִי לְעִנְיָן זֶה. שֶׁזֶּה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֶּרֶק י"ג: וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִּים לָרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג י'): "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם, לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל וְלֹא נוֹחֲלִין וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן, אֶלָּא הֵם חֵיל ה', שֶׁנֶּאֱמַר (שם י"א): "בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ". וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זוֹכֶה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ח כ'): "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתֶךָ". וְלֹא שֵׁבֶטּ לֵוִי בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנָּדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וְהֵבִינוֹ מִדַּעְתּוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהוֹלֵךְ יָשָׁר, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂהוּ הָאֱלֹהִים, וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עֹל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים, אֲשֶׁר בִּקִּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם, הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְיִהְיֶה ה' חֶלְקּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וִיזַכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזִּכָּה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהילים ט"ז ה'): "ה' מְנָת חֶלְקִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַנֶּחְמָד].
שאל רבBookmarkShareCopy