מוסר על במדבר יט:א

וְעַתָּה נְבָאֵר מְעַט אֶת עִנְיַן הַמְרַגְּלִים. דְּלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא מְאֹד, מַהִי הַסִּבָּה שֶׁהִטְעֲתָה אוֹתָם לֵירֵד פְּלָאִים כָּל כָּךְ, וְהִטְעוּ אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאַף הַסַּנְהֶדְרִין טָעוּ בָּזֶה, כְּדִכְתִיב (במדבר י"ד א'): "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם" וְגוֹ'; וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: סַנְהֶדְרָאוֹת. וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאָמְרוּ (במדבר י"ג ל"א): "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין ט"ו.), שֶׁכִּבְיָכוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם, וְאֵיךְ אָמְרוּ שְׁטוּת כָּזוֹ?

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' (שמות לה, א). ששת ימים וגו' (שם ב). אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו' (שם לח, כא). ובצלאל וגו' (שם כב). זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו' (במדבר יט, א). בפרשת ויקהל יש להקשות כו', עיין בדרוש ויקהל שלפני זה הדרוש. בפרשת פקודי דוק ברש"י בצלאל כו', וקשה דהכל להיפך, בציווי הקב"ה למשה בפרשת תרומה הוזכרו מקודם הכלים דהיינו ארון שלחן ומנורה, ואחר כך (שמות כו, א) ואת המשכן תעשה עשר יריעות. ובציווי משה רבינו ע"ה לישראל בפרשת ויקהל הזכיר (שם לה, יא) את המשכן ואת אהלו וגו', ואחר כך הכלים הארון והשלחן והמנורה: