וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃
שני לוחות הברית
השלישי מחר (שמות יז, ט), נגד עולם המלאכים, מי עדיף צדיקים או מלאכים. הנה עמלק מזרע עשו שמלאך בא בעזרו, ויעקב הצדיק נלחם עמו וישר אל מלאך וגו' (הושע יב, ה). ואע"פ כן, ויגע בכף יריכו (בראשית לב, כו), אמרו רבותינו ז"ל (ילקוט בראשית לב, קלב) בכף יוצאי ירכו. והנה פנים יש לכאן ולכאן, וישר דלעיל מעלת מלאך עדיף, רק מכח תפילת הצדיקים שהוא נעשית עטרה לראשו של הקב"ה בבחינה זו עדיף, כמו שאמרו רז"ל במסכת חולין (צא, ב) שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה רק אחר שאמרו ישראל למטה כמו שכתוב (איוב לח, ז) ברן יחד כוכבי בוקר, והדר ויריעו כל בני אלקים. וזהו (בראשית לב, כז) שלחני כי עלה השחר. או נימא מעלת הצדיק עדיף כל עת לגזור אומר ויקם. על זה סמך להתחיל היום במלחמה, ומכל מקום למחר התפלל, כי היה תענית ציבור כאשר ראוי לגזור, כמו שכתוב (במדבר י, ט) כי יבא צר הצורר והרעותם וגו', כי לה' הישועה (תהלים ג, ט). והנה אם אנו קורים צא הלחם בעמלק מחר, ואנכי נצב היום ואתפלל להקדים בתפילה, משמע אלולי כן מעלת המלאך עדיף. ואם אנו קורין צא הלחם בעמלק תכף, ומחר אתפלל, מוכח להיפך ושניהם אמתהגה"הואין להקשות איך אפשר להיות שבגוף הענין היו שניהם, לומר שהתפלל היום ולמחר היה המלחמה, ולומר שהיום היה המלחמה ולמחר התפלל. זה אינו קושיא, שהיום התפלל תפלה קצרה וגם היתה מלחמה קטנה, ולמחר תפלה ארוכה ומלחמה חזקה. והנה שני הבחינות אמת, התפלל היום קודם שהיתה המלחמה חזקה. וגם היה לוחם היום קודם שהתפלל תפילה ארוכה, וק"ל:, כי גוף המלאך עדיף מגוף הצדיק. אמנם פנימיות הצדיק עדיף מפנימיות המלאך, כמבואר בפרדס בפרק עשירי מהיכלות:
שני לוחות הברית
ועל הענין התעוררות ביטול הקליפות כחות הטומאה בא מצות פרשת חצוצרות וענייני התקיעה, תקיעה ותרועה שהוא הכל לערבב השטן ולהבהילו, ולהיות האדם מתעורר לתשובה. ונצטוו על זה לתקוע במקדש בכל יום, כי לא די בקרבן רק שצריך להתעורר בתשובה. וכן ביום שמחתכם ומועדיכם כו', כי השמחה קרוב להביא את האדם לידי בעיטה, על כן בא ענין חצוצרות להתעורר. וכמו כן בשעת הצרות כמו שכתוב (במדבר י, ט) וכי תבאו מלחמה בארצכם וגומר והרעותם כו' כי לי"י הישועה, על כן צריכין אנשי המלחמה להתעורר, ומכל שכן בעת צרה בר מינן:
שני לוחות הברית
ומרומז היצר הרע ג"כ בפסוק (במדבר י, ט) הצר הצורר אתכם, כי אין לנו צר הצורר כמוהו, ועל זה בא הרמז וכי תבאו מלחמה, וקשה וכי תבוא היה לו לומר. אלא מרמז על מלחמת האדם עם היצה"ר תמיד, לפעמים זה גובר, ולפעמים זה גובר, נמצא שניהם לוחמים. וכן במקרא העדה המצוה בחצוצרות, כדי שיתעורר לעשות הכל לשם שמים. וכן למסע המחנות, יתעוררו כדי שעל פי י"י יסעו ועל פי י"י יחנו, באופן שבשבתם בביתם בכל האופנים, ובלכתם בדרך, הכל יהיה הדביקות בו יתברך בהליכתם ובחזרתם. על כן כתיב בכפל (במדבר ט, יח) על פי י"י יסעו ועל פי י"י יחנו. והדר כתיב על פי י"י יחנו ועל פי י"י יסעו, מקיש החניה לנסיעה והנסיעה להחניה: