מוסר על במדבר כג:כא

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן רַק מְעַט בָּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה, נָבִין מִיָּד עַל יְדֵי זֶה מַה שֶּׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקפִּיד כָּל כָּךְ עַל עָוֹן זֶה יוֹתֵר מִכָּל עֲוֹנוֹת, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף כְּלָל עִם הַבַּעַל לָשׁוֹן הָרָע לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִצָּרוֹתָיו, וּכְמוֹ שֶׁיּוּבָא אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָּן בְּשֵׁם הַסִּפְרִי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת שְׁלַח: אָמַר ר' שִׁמְעוֹן: עַל כֹּלָּא מָחַל קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר מִן לִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּיָדוּעַ הוּא דְּאַהֲבַת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הוּא עַד מְאֹד, וְהֵם אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת בֵּן יַקִּיר וְיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ל"א י"ט): "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים" וְגוֹ', וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ לָאָדָם בֵּן יַקִּיר וְיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, וְהוּא רוֹאֵהוּ, שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מְחַפֶּה עָלָיו מֵרֹב אַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ, וְאַף אִם יְיַסְּרֶנּוּ לִפְעָמִים, יִהְיֶה בְּרֹב חֲנִינָה וְחֶמְלָה, אָכֵן אִם יָבוֹאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים פַּעַם וּשְׁתַּיִם, וִיסַפְּרוּ לוֹ מֵרֹב קִּלְקוּלֵי בְּנוֹ, אֵיךְ שֶׁהוּא מֵרִיב וּמִתְקוֹטֵט עִם אֲנָשִׁים עַל לֹא דָבָר, וְשֶׁהוּא מַלְבִּין וּמַחְפִּיר לַכֹּל, בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר בְּאָבִיו כֹּחַ הַכַּעַס עָלָיו וְיַכֵּהוּ וִיבַזֵּהוּ עֲבוּר זֶה, וּמִי גָּרַם כָּל זֶה? הַמְסַפֵּר. כֵּן הַדָּבָר בְּעִנְיָנֵנוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵרֹב אַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, אַף שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ" וְגוֹ', אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת רַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ"ג כ"א): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, אָכֵן, אִם יָבוֹא אֵלָיו הַמְקַטְרֵג וִיסַפֵּר לוֹ מֵעִנְיָן זֶה, כִּבְיָכוֹל הוּא מֻכְרָח לְהָשִׁיב עַל זֶה שׁוּם תְּשׁוּבָה, [בְּאָמְרוֹ שֶׁמַּלְכוּתָא דְּאַרְעָא מְשִׁיבָה גַּם כֵּן, כְּשֶׁבָּא מִי לִצְעֹק לִפְנֵיהֶם עַל דְּבַר עַוְלָה שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַסְּפָרִים], כִּי כֵן יִסֵּד מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁעִנְיָנָיו שֶׁל אָדָם יִהְיוּ מִתְנַהֲגִים עַל פִּי הַמְלִיצִים וְהַמַּסְטִינִים.

הג"ה. [וּלְדַעְתִּי זוֹהִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְגוֹ' ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ" וְגוֹ'. פֵּרוּשׁ: אֵימָתַי לֹא הִבִּיט? בִּזְמַן שֶׁה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ, אֲבָל אִם יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם לְסִלּוּק הַשְׁכִינָה כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים, אָז, חַס וְשָׁלוֹם, מַבִּיט עַל עִנְיְנֵיהֶם.]

כתיב (במדבר כג, כא) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. קשה כי הענין בכלל בא כפול בפסוק. עוד קשה שלשה לשונות משתנות בסיפא דקרא מרישא דקרא. ברישא אמר לשון הבטה, ובסיפא לשון ראיה. ברישא אמר לשון און, ובסיפא לשון עמל כו'. ברישא הזכיר שם יעקב, ובסיפא שם ישראל. עוד יש כפל ושינוי בסיפא עצמה ה' אלהיו עמו, ותרועת מלך בו: