מוסר על במדבר כד:ג

דרש ר' אבהו, מאי דכתיב (במדבר כג, י) מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, מלמד שהקב"ה כביכול יושב וסופר את רביעותיהם של ישראל מתי תבא טפה שהצדיק נוצר הימנה. ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע, אמר מי שהוא טהור וקדוש ומשרתיו טהורים וקדושים יציץ בדבר זה, מיד נסמית עינו, דכתיב (שם כד, ג) נאום הגבר שתום העין. והיינו דאמר ר' יוחנן, מאי דכתיב (בראשית ל, טז) וישכב עמה בלילה הוא, מלמד שהקב"ה סייעו באותו מעשה, שנאמר (שם מט, יד) יששכר חמור גרם, חמור גרם לו ליששכר:

וענין וזה שער השמים (בראשית כח, יז), ששם עולות התפלות. ועתה בעונותינו הרבים סתם תפלתינו ולעתיד ישמחנו הש"י בבית תפלה זהו מקום מקדשנו, מכל מקום אף שסתם תפלתינו כתיב שתם בשי"ן וקרינן בסמך (איכה ג, ח), ושתם בשי"ן פירושו פתוח כמו (במדבר כד, ג) שתום העין ובלשון המשנה (ע"ז פ"ה מ"ג) עד שישתום ויגוב, כלומר אע"פ שסתם פתוח היא קצת להתפלל אל ה' דרך ארץ ישראל ולשלוח התפילה דרך שער השמים כמו שאמרו רז"ל (ברכות ל, א):