מוסר על במדבר לג:כ

וכן מורה שם ישראל על מעלת הנצחיות שלעתיד, כי לכל צדיק וצדיק יש ש"י עולמות (עוקצין ג, יב). וזהו יש מן ישראל נשאר רל"א. כי הנה מעלת ישראל ורוממותו לעתיד על מלאכי השרת הוא מצד התורה וקיומה והיא כ"ב אותיות, והכ"ב אותיות הם רל"א שערים גלגולי האלפ"א בית"א כמו שכתוב בספר יצירה עיין שם, זהו ישראל י"ש רל"א. והוא ענין הרמז במראה הסולם אשר שם ראה יעקב ג"כ הסוף והתכלית של מקום קודש העליון שהוא עולם הבא, ואמר שם (בראשית כח, יא) וישכב במקום ההוא, ישכב הוא י"ש כ"ב כמו שהארכתי שם (פ' ויצא תו"א ד"ה גם ירמוז). וזהו ענין ישראל יש רל"א. אבל קריאת שם ישראל מהמלאך לא היה הכוונה לזה, על כן עדיין נשאר חיצוניית מנגיעת סמאל ונעשה פגם בתיבת וישכב דכתיב (עי' בראשית לד, ג) וישכב את דינה, וכן בראובן (שם לה, כב) וישכב את בלהה. אמנם עתה לא נחש ביעקב כמלא נימא, כי שם יעקב על העתיד, ויעקב הוא ישראל והוא תוספות מעלה על מה שקראו הקב"ה לעיל ליעקב אל כי א"ל הוא מעשר יש^הגה"הוזכה למעשר הזה כשקיים עשר אעשרנו, והיה נותן מעשר אף מבניו כמו שהזכירו רז"ל, עד כאן::