וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃
שני לוחות הברית
בפרשת מטות מדבר מהנשמה. הנה הנדרים שבא בהם אזהרה ככל היוצא מפיו יעשה, הוא ענין הנפש שהוא כח השכלי הנמשך מהנשמה, כי הדיבור החיצון נמשך מהדיבור הפנימי שבה יבדל האדם מכל בעל חי ונקרא מדבר, על כן לא יחל דברו. וכן כתיב (בראשית ב, ז) ויהי אדם לנפש חיה, ומתרגמינן לרוח ממללא. וכבר ידעת כי האדם נבנה בצורה העליונה, וכל אחד מאיבריו הוא ענף אחד מהאילן העליון. והפה שברא הקב"ה באדם, לא בראו רק לספר שבחו וגדלו, והוא כלי מוכן להשתמש בו למלך הכבוד. זהו שנאמר (תהלים קמה, כא) תהלת ה' ידבר פי. ולפיכך כל היוצא מפיו יעשה: