וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֗ים אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
ספר הישר
ומצאנו, כי עבודתו היתה מאהבה ולא מיראה, והיא העבודה העליונה, ולא שיבח אותו הבורא יתברך, ביראתו אותו ולא אמר ״זרע אברהם הירא ממני״ או ״המפחד״, רק אמר (ישעיה מא) ״זרע אברהם אוהבי״. וכבר אמרנו כי היראה נכללת באהבה. ודע, כי עבודת הבורא יתברך, מיראה איננה עבודת החסידים, אלא עבודת הרשעים או אומות העולם, כמו שאמר לרשעים (ירמיה ה) ״האותי לא תיראו״. ואומר על המצריים (שמות ט) ״הירא את דבר ה׳״. מפני שלא היו עושים מצותו מאהבה, כי אם מיראה, אך לחסידים יאמר (דברים ו) ״ואהבת את ה׳ אלהיך״. (דברים יא) ״לאהבה את ה׳ אלהיכם״. ואמר באיוב (איוב א) ״איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע״. ולא אמר ״אוהב אלהים״. וכן אמר (תהלים לד) ״יראו את ה׳ קדושיו״, על הרשעים, כי הרשעים כשידבקו בעבודת האל ויתקדשו מטומאתם הם נקראים ״קדושים״, כאשר אמר (במדבר יא) ״התקדשו למחר״. אך החסידים, אשר לבם טהור מיום היותם, אומר עליהם (תהלים לא) ״אהבו את ה׳ כל חסידיו אמונים נוצר ה׳״. ואמר על חנוך (בראשית ה) ״ויתהלך חנוך את האלהים״. ולא אמר ״ויירא חנוך את האלהים״. ואמר על נח (בראשית ו) ״איש צדיק תמים היה בדורותיו״. ועל כן אין עבודת היראה כעבודת האהבה.
שיחות עבודת לוי
וכן מבואר מדברי הספורנו על הפסוק, "ויתהלך חנוך את האלקים" (בראשית ה', כ"ב), שכתב הספורנו, "ויתהלך חנוך את האלקים, התהלך בדרכיו להיטיב לזולתו בצדקה ותוכחת". ויש לימוד נוסף מדברי הספורנו שההטבה לבני אדם היא בשני דרכים, בגשמיות [צדקה] וברוחניות [תוכחה].
שני לוחות הברית
הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים. הענין שגם האומות מודים ומעידים על גדולת ישראל ואחיזתם בפנימיות הקדושה בסוד יהו"ה, והם חיצוניים. וזה לשון שערי אורה שבעים שרים נאחזים באברהם יצחק שהם אל אלהים, ולא ביעקב שהיא סוד מדת יהו"ה. דע כי משחטא אדם הראשון הוטלה בו פגימה ונעשה עיסה לכל השרים, וגם אפילו לכחות הטומאה החיצונים, וכן הטילו בו חומצן, וזהו זוהמא שהטיל הנחש בחוה, ואע"פ שהדברים עמוקים יותר. וכשנעשה גופו של אדם הראשון עיסה לחומצין, אותה הזוהמא לא נפרדה מגופו של אדם עד שנזדככה מעט מעט בצדיקים שבדורות, כמו הכסף שמצרפין אותו בכור. כיצד, בא שת וזיקק מעט, שנאמר (בראשית ה, ג) ויולד בדמותו כצלמו ויקרא שמו שת. בא חנוך וזיקק מעט, שנאמר (שם, כב) ויתהלך חנוך את האלהים. בא נח וזיקק יותר, שנאמר (בראשית ו, ט) את האלהים התהלך נח. בא שם וזיקק יותר, שנאמר (בראשית ט, כז) וישכון באהלי שם. בא אברהם וזקק יותר אע"פ שיצא ממנו קצת זוהמא. בא יצחק וזיקק יותר אף על פי שיצא ממנו קצת זוהמא. נמצא יעקב מזוקק כלו טהור אין בו פסולת, נמצא יעקב צורת אדם הראשון. ולפיכך אמר יעקב לבניו כשבא ליפטר מהעולם, שמא יש בכם פסולת כמו באברהם ויצחק, וענו כולם ואמרו שמע ישראל כו'. והנה קצת הזוהמות של אברהם ויצחק נתנה מקום לשרים עליונים להתאחז בהם, זה מימין וזה משמאל, זה בכינוי אל וזה בכינוי אלהים, אבל יעקב ובניו באמצע בשם יהו"ה, עד כאן.