מוסר על בראשית טו:ט

וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃

כד הקמח

ודרשו ז"ל במדרש תהלים במזמור (תהילים נ״ב:ב׳) בבא דואג אמר רבי שמעון בר אבא הראה לו הקב"ה לאברהם ד' דברים תורה וקרבנות ומלכיות וגיהנם, תורה מנין שנאמר (בראשית ט״ו:י״ז) ולפיד אש ואין לפיד אלא תורה שנאמר (שמות כ׳:ט״ו) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, תנור עשן זה גיהנם שנאמר (מלאכי ג׳:י״ט) בוער כתנור וכתיב (ישעיהו ל״א:ט׳) אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים, קרבנות שנאמר (בראשית ט״ו:ט׳) קחה לי עגלה משולשת, מלכיות שנא' (שם) והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו. אימה זו בבל, חשיכה זו יון, גדולה זו מדי, נופלת עליו זו ארם אמר הקב"ה לאברהם עתיד בית המקדש ליחרב והקרבנות ליבטל רצונך שישתעבדו בניך במלכיות ואל ישתעבדו בגיהנם הוא שהכתוב אמר לישראל (ישעיהו נ״א:א׳) הביטו אל צור חוצבתם וגו', ואע"פ שנשתעבדו ישראל בעולם הזה לשעבוד מלכיות וגלו מן הארץ הקדושה עתידין הן לחזור עליה, ושיבנה הבית ויעמוד לעד לעולם, שכן נתנבא ירמיה ע"ה בזה נבואה מופלאה והבטחה עתידה נוראה והוא שהבטיחנו בשלש הבטחות בשלש פרשיות זו אחר זו, הבטיחנו בפרשה ראשונה שיהיו ישראל קיימים ועומדים כל ימי עמידת חקות שמים וירח וכוכבים, והבטיחנו בפרשה שניה שהקב"ה לא ימאסם לעולם והודיענו כי זה מן הנמנע, והבטיחנו בפרשה שלישית שיבא זמן ויבנה בית המקדש בנין שלא ינתש ולא יהרס לעולם, ומזה תקנו ז"ל בתפלת שמנה עשרה ויבנה אותו בימינו בנין עולם שלא ינתש ולא יהרס:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

והנה לאברהם אבינו בישר הקב"ה הד' מלכיות, כדאיתא בב"ר פרשת לך לך (מד, טו) קח לי עגלה משולשת (בראשית טו, ט), זו בבל שהעמידה ג' מלכים, נבוכדנצר אויל מרודך בלשצר. עז משולשת, זו מדי שהיא מעמידה ג' מלכים, כורש ודריוש ואחשורוש. ואיל משלש, זו יון כו'. ר' אלעזר אומר, כל הרוחות כבשו בני יון, ורוח מזרחית לא כבשו כו', ראיתי האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה (דניאל ח, ד). ותור וגוזל, זו אדום, תור הוא, אלא שגזלן הוא, עד כאן. למשה רבינו ע"ה הראה ג"כ הש"י שיעבוד מלכיות כמו שאמר אשר אהיה עמהם בשיעבודין אחרים. יעקב אבינו ראש הגלויות בפועל, כי הלך בגולה וראוי היה יעקב לירד בשלשלאות כו' (שבת פט, ב):
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

וגם השתלשלות העמודים הם לפי סדר זמנים. בראשית ברא ו' ימי החול עמוד האמת מסכת חולין. ואח"כ שבת ביום הז' מסכת שבת, ואז נתגלה מציאותו יתברך. והעולם נברא בחסד, שנאמר (תהלים פט, ג) עולם חס"ד יבנה, וזהו חג הפסח. ותכלית הבריאה היתה בשביל התורה, כמו שאמרו רז"ל (מד"ר ורש"י בראשית א, א) בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל שיקבלוה. ויום הששי ה' יתירה, כולם תלויים ועומדים עד ו' בסיון, הרי חג שבועות והוא עמוד התורה. גם נברא העולם בשביל העבודה, כדתנן במסכת תענית בפרק בשלשה פרקים (כז, ב) שהיו קורין בכל יום במעשה בראשית. ואמרו בגמרא מנא הני מילי, א"ר יעקב בר אחא א"ר אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (בראשית טו, ח) ויאמר יי' אלהים במה אדע כי אירשנה. אמר אברהם, רבש"ע, שמא ישראל חוטאין לפניך ואתה עושה להן כדור המבול וכדור הפלגה. אמר לו, לאו. אמר, רבש"ע הודיעני במה אירשנה. אמר לו, (שם ט) קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו'. אמר לו, רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם. אמר לו, כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני, מעלה אני עליהם כאלו הקריבם לפני, ואני מוחל להם על כל עוונותיהם, עד כאן. הרי שנברא העולם בשביל העבודה ג"כ. ומה שהוקדם עמוד התורה, כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (ברכות נא, ב), ועמוד התורה הוא תדיר, משא"כ העבודה כשאין בית המקדש קיים, ואז תיקונו עמוד התורה קריאת פרשת קרבנות כמוזכר במאמר הזה:
שאל רבBookmarkShareCopy