מוסר על בראשית טו:יג

וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃

יערות דבש חלק א

אמנם יעקב בא והוכיח לו שאל יבטח בזה כי אין הוראתם וגזירתם אמת ויש בהם מהטעות והדמות בעלמא כמו פתרון החלום כי זה יורה על זרעה וכדומה אבל לא שיחטאו לאלהים ליקח אותה והיא בעולת בעל ולזה אמר לו אם אתה חושב שיש אמונה בגזירת הכוכבים מבלי שגיאה וטעות אם כן לעתיד יעמדו אחיך על אפוד ואתה לא תהיה בתוכם כי לדעתך אין צורך לאפוד כלל כי התרפים מעשה ידי אדם הבנויים על משפט הכוכבים כנ"ל מורים ג"כ כזה וא"כ איפוא למה לו אורים תומים וא"כ ימח שמך מתוכן ומזה השיג יוסף כי אין אמונה בגזירת הכוכבים ואף הוא פירש מאתה ואח"כ נתקיימה גזירת הכוכבים באסנת בפתרון החלום ודבר זה הוא במזל ישראל כי כפי מזל ישראל מורה שתמיד יהיו נוחלי אברהם עבדים עם שנאוי ובזוי ולכך אמר אברהם שהי' חכם באצטגנינות שבן משק ביתי ירשני להיות עבד והקב"ה אמר לו (שבת קנו) צא מאצטגנינות שלך כי אני אשדד המזלות אבל מכל מקום לתת להם קיום במקצת כפתרון חלום שאמרו אם אין כולו מתקיים מקצתו מתקיים אמר (בראשית טו יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו' וזה הוא לקיים מקצת גזירת הכוכבים בעבדים ודע כי ענין מלך לאומה עד שאמרו (אבות פ"ג מ"ב) הוי מתפלל בשלומה של מלכות וחולקים כבוד למלכות אפילו למלכי אומות העולם (זבחים קב ע"ב מנחות צח) ותקנו ברכה בראיה שלהם (ברכות נח) והוא כי השפעת המזל לאומה הוא למלך וממנו יושפע לכל האומה והוא תיכף אחר המזל ולכך אמרו (ב"ר פט ד) אין דומה חלומו של מלך לשל הדיוט כי חלומו על כל העולם היות הוא מושפע מהמזל בכלל העם ואח"כ מחלק והוא שני להמזל אך זהו במלכי אומות העולם אבל מלכי ישראל גבוהים הם מהמזל והם תיכף מקבלים השפע משכינה ומחלקים בישראל וזהו (דה"א כט כג) וישב שלמה על כסא ה' שמקבל השפע מכסא כבוד ואמרו (חגיגה יד) די כרסון רמיו אחד לו ואחד לדוד כי דוד מקבל תיכף מכסא כבוד:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

עוד מוטל עלינו לחקור חקירה יקרה ממה שראינו בענין גלות מצרים שנשתלשל על ידי שלשה אבות, הגזירה היתה לאברהם בפרשת (בראשית טו, יג) ידוע תדע כי גר יהי' זרעך. והתחלת גזירה זו היתה מיצחק, כמו שאמרו רז"ל (תנחומא שמות ד), כי גר יהיה זרעך (בראשית שם) משנולד יצחק, וכמו שכתב רש"י בפרשת לך לך (שם). ונגמר ע"י יעקב, וכמו שאמרו רז"ל (שבת פט, ב) ראוי היה יעקב לירד בשלשלאות של ברזל למצרים כו':
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ונוסף לתיקון זה ראה ראינו באבות חפצם לירד למצרים. אברהם ירד למצרים עם שרה אשתו. יצחק ביקש לירד למצרים רק שהקב"ה אמר לו (בראשית כו, ג) גור בארץ הזאת אל תרד מצרימה, מפני שהיה עולה תמימה. יעקב ג"כ ירד והיה שם עד יום מותו, והטעם כי גירות זה היה תיקון לגירות שגרם אדם הראשון בחטאו להיות גורש מגן עדן, כי כן כתיב בארץ מצרים (בראשית יג, י), כגן ה' כארץ מצרים. וזהו סוד גלות אומה ישראלית למצרים לצרף ולטהר וללבן שם מזוהמת הנחש שהומשכו מימי אדם הראשון. וכך כתוב בתולעת יעקב בסתרי חג המצות וזה לשונו, זהו טעם גלות מצרים שהוא כור הברזל וגלות ישראל לשם, כדי להזקק מן הסיג ההוא ולעזוב שם ליכלוכם וזוהמתם המעורבת בצורה מכח הנפש הערום, ולפיכך היו ערומים מזיו השכינה שנאמר (יחזקאל טז, ז) ואת ערום ועריה, ואחר הצירוף והליבון זכו להתלבש בזיו השכינה שנאמר (במדבר יד, יד) ועננך עומד עליהם כו', עד כאן לשונו. והוצרך להיות הזיכוך הזה במצרים דוקא מהטעם שכתבתי. והי' באמצעי ג' אבות ויוסף הצדיק כמו שכתבתי למעלה בחקירה, כי הגזירה נאמרה לאברהם (בראשית טו, יג) ידוע תדע וגו', והתחלה משנולד יצחק, ויעקב ובניו ירדו מצרימה, והיתה סיבת גילגולם ע"י יוסף מפני שהג' אבות ויוסף הצדיק היו מתקנים חטאיו של אדם הראשון כדפירשתי:
שאל רבBookmarkShareCopy