מוסר על בראשית ט:ה

לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן (דברים כ':י"ט). הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה שֶׁלֹּא לִכְרוֹת כָּל עֵץ מַאֲכָל גַּם לִבְנוֹת בּוֹ מָצוֹר, כָּל זְמַן שֶׁיִּמְצָא מֵאִילָנֵי סְרָק דֵּי סִפּוּקוֹ. וְכֵן הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה שֶׁלֹּא לְפַזֵּר מָמוֹן לָרִיק אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ הַמְּקָרֵעַ עַל מֵתוֹ יוֹתֵר מִדַּי לוֹקֶה. וְכָל שֶׁכֵּן הַמְּשַׁבֵּר כֵּלִים בַּחֲמָתוֹ. כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה. הִשְׁחִית מָמוֹן. וְהִשְׁלִיט אֶת כַּעֲסוֹ לְהַעֲבִירוֹ עַל דִבְרֵי תוֹרָה. כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמּוֹ מִלְחָמָה מִיֵּצֶר הַכַּעַס לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּתוֹ. כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (משלי כ"ט:כ"ב) וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ לְךָ מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם רָאִיתָ אָדָם שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר כְּלִי בַּחֲמָתוֹ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא יִשְׁפֹּךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִין לוֹ. אַף כִּי הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית הַגּוּף בִּמְסִירָתוֹ לְסַכָּנוֹת. אוֹ בְּסִגּוּף הַגּוּף לְבַלְּעוֹ חִנָּם בְּתַעֲנִיּוֹת מִתּוֹךְ צַעֲרוֹ וְכַעֲסוֹ. וְלֹא לְהִתְאַבֵּל עַל מֵתוֹ [יותר מדאי]. אֲבָל הַמִּתְאוֹנֵן וְהַמִּתְאַבֵּל עַל עֲוֹנֹתָיו עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיהו נ"ז:י"ח) דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. וְנֶאֱמַר (בראשית ט':ה') וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִיַּד נַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ אֶת דִּמְכֶם.