וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃
כד הקמח
ובמדרש שיר השירים (שיר השירים ג׳:ז׳-ח׳) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות, וכי שמירה היה צריך שלמה אלא שחקק סביב למטתו ברכת כהנים שהיא ששים אותיות. ד"א הנה מטתו שלשלמה אינו מדבר אלא במלך שהשלום שלו, מטתו זה ביהמ"ק ולמה נמשל ביהמ"ק למטה מה מטה זאת נתנה לפריה ורביה כך ביהמ"ק כל מה שהיה בתוכו היה פרה ורבה שנאמר (מלכים א ח׳:ח׳) ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש, וכה"א (דברי הימים ב ג׳:ו׳) והזהב זהב פרוים שהיה עושה פירות, וכה"א (מלכים א ז׳:ב׳) ויבן את בית יער הלבנון, למה נמשל ליער לומר לך מה יער פרה ורבה אף ביהמ"ק פרה ורבה כל מה שבתוכו לכך נאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה אלו ששים אותיות שבברכת כהנים, כלם אחוזי חרב כל אחד ואחד שמו של הקב"ה נזכר בו, יברכך ה' יאר ה' ישא ה', איש חרבו על ירכו מה ראה לזכור כאן ירך אלא אפילו בחלומו רואה חרב שלופה בצוארו וקוטעין ידו משכים בבקר והולך לביהכ"נ, מפחד בלילות מפחד שראה בחלומו ורואה הכהנים נושאים כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו לכך אמר הקב"ה למשה הזהר לאהרן ולבניו שיהו מברכין את בני שנא' כה תברכו אמר הקב"ה לשעבר הייתי צריך לברך ברכותי, ברכתי לאדם ולאשתו שנא' (בראשית א׳:כ״ב) ויברך אותם אלהים, ברכתי לנח ולבניו שנא' (שם ט) ויברך אלהים את נח ואת בניו, ברכתי לאברהם שנא' (שם כד) וה' ברך את אברהם בכל אמר הקב"ה לאברהם מכאן ואילך הרי הברכות מסורות בידך שנא' (שם יב) והיה ברכה מה עשה הוליד שנים ולא ברכן והם יצחק וישמעאל, משל למה"ד דומה למלך שהיה לו פרדס נתנו לאריס והיה בתוך הפרדס אילן אחד של סם המות ואילן אחד של סם חיים היה מורכב על גביו אמר האריס אם אני משקה לאילן של חיים הרי אילן של סם המות שותה כו' אעבוד זמני ואשלים ומה שהמלך רוצה בפרדס יעשה, המלך זה הקב"ה והפרדס זה העולם מסרו הקב"ה לאברהם וא"ל והיה ברכה מה עשה אברהם הוליד שני בנים יצחק וישמעאל אחד צדיק ואחד רשע, אמר אברהם אם אני מברך יצחק ישמעאל מבקש להתברך והוא רשע אלא אעבור אני ולא אברכם עד שנגלה הקב"ה על יצחק וברכו שנאמר (שם כה) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, ויצחק בירך ליעקב ויעקב ברך לשנים עשר שבטים שנא' (שם מט) וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם, מכאן ואילך אמר הקב"ה למשה הרי הברכות מסורות לכם הכהנים יהיו מברכים את בני. ובב"ר ואברכה מברכיך הכהנים מברכין את ישראל שנא' (במדבר ו׳:כ״ז) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. אמר הקב"ה אני אברכם לכהנים לאותו השבט, אמר הקב"ה בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם אבל לעתיד לבא אני בכבודי אברך אתכם שנאמר (ירמיהו ל״א:כ״ג) יברכך ה' נוה צדק הר הקודש:
שני לוחות הברית
ומתחלה אקדים מה שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיז, ב), אמר ריש לקיש, ואעשך לגוי גדול (בראשית יב, ב), זהו שאומרים אלהי אברהם. ואברכך, זהו שאומרים אלהי יצחק. ואגדלה שמך, זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהא חותמין בכולן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ואין חותמין בכולן:
שני לוחות הברית
ואברהם אבינו הכוללם, אמר ליה הקב"ה, לך לך, צא וכבוש הדרך כו'. והלך למצרים, ואמרו רז"ל (פסחים קיז, ב) ואעשך לגוי גדול (בראשית יב, ב), זהו שאומרים אלהי אברהם, שנתפרסם מציאות הש"י על ידו. זהו שהזכיר גדול, כמו שאמר יתרו (שמות יח, יא) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלהים. ואברכך, זהו שאומרים אלהי יצחק, כי הוא הודיע דאית דין ואית דיין ועל זה מסר נפשו, וזהו עיקר שכר ועונש. וכבר כתבתי כי אף העונש הוא מצד טובו ית', וכשם שמברכין כו', בעבור ישמעו ויראו ולא יזידון, זהו שאמרו, ואברכה, שאומרים אלהי יצחק, על דרך (דברים יא, כז) את הברכה אשר תשמעו. ואגדלה שמך, זהו שאומרים אלהי יעקב, עיקר תורה מן השמים כמו שכתוב (שם ד, לב-לג) הנהיה כדבר הגדול הזה [וגו']. השמע עם קול אלהים מדבר וגו'. ואברהם אבינו שפירסם כל הג' כדפירשתי, על כן בו חותמין, וחותמין מגן אברהם. בתיבת מגן רמזיין שלשתם, מציאות הש"י, כדכתיב (תהלים ג, ד) ועתה ה' מגן בעדי. תורה, (שה"ש ד, ד) אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים. ורמז שכר ועונש, במידת הדין כתיב (תהלים ז, יא), מגיני על אלהים. במדת הרחמים כתיב (ש"ב כב, ג) מגיני וקרן ישעי. ותשובה ומעשים טובים כתריס כו' (ב"ר יד, ט). גם מג"ן ראשי תיבות מציאת השם, גן עדן גיהנם, נ' שערי בינה: