מוסר על בראשית יב:ו

והנה שם רמז לסוד המחשבה הגנוזה לעתיד, ואברהם שהוא חסד בנין העולם הוא סבת תקון שם ידו"ד, שהוא רומז ג"כ במלואו למדת חסד בסוד ע"ב גשרים שהם בחסד, שהם סוד השם במלואו ביודי"ן כזה, יו"ד ה"י וי"ו ה"י עולה ע"ב. ועל זה קרא שם יראה העולה רי"ו, ואין חילוק בין ירא"ה לרי"ו, כי שם של ע"ב רי"ו אותיות, וזהו ויעבר ע"ב רי"ו, וכן באברהם כתיב (בראשית יב, ו) ויעבר אברם בארץ. גם ירא"ה אותיות ארי"ה, המשתלשל מחסד:

אברהם אבינו נטע אשל פרדס, נכנס בשלום ויצא בשלום, ויעבור אברם בארץ (בראשית יב, ו), ירד למצרים במקום כל הכישופים והטומאות וניצל מהם, ויעל אברהם (שם יג, א) וכל עליותיו הנגבה, הרוצה להחכים ידרים (ב"ב כה, ב), וכן ר' עקיבא נכנס ויצא בשלום:

ועל סוד זה רמוז מה שאמרו (סנהדרין ע, א) י"ג ווי"ן נאמרו בנח, ופירש ראשית חכמה (בשער הקדושה) והביאו אדוני אבי שהוא לשון או"י ו"י, והיינו כשהולך אחר הושט ולא אחר הקנה אז מסתלק ו' דיעקב וגם י' דיעקב, וילכו שניהם יחדו ונעשה מהם ו"י, וזהו ו"י לנו והוי, הכל הוא שמוי"ו דושט נעשה שטן, והכל הוא לסיבה שנתפשט הוושט מרוב אכילה ושתיה ונעשה ארוך מוא"ו לנו"ן. וכמו שמתפשט לארכו, דהיינו שמוא"ו נעשה נו"ן, כן מתפשט לרחבו, דהיינו מן ו' נעשה ו' במלואה כזה, וא"ו, ואז עולה י"ג. וכבר אמרתי לך שההולך אחר הושט צירף אותיות ו"י להדדי וא"ו במלואה עולה י"ג, הרי י"ג פעמים ו"י שנזכר אצל שתייתו של נח, שגם שם בא השטן וריקד בתוכם, כי הוזק נח על ידי חם אבי כנען, וכנען הוא סוד (בראשית יב, ו) והכנעני אז בארץ, שהוא סוד סמאל וחיילותיו כמו שכתבו המקובלים: