מוסר על בראשית יג:א

אברהם אבינו נטע אשל פרדס, נכנס בשלום ויצא בשלום, ויעבור אברם בארץ (בראשית יב, ו), ירד למצרים במקום כל הכישופים והטומאות וניצל מהם, ויעל אברהם (שם יג, א) וכל עליותיו הנגבה, הרוצה להחכים ידרים (ב"ב כה, ב), וכן ר' עקיבא נכנס ויצא בשלום:

ועל ענין הנ"ל שהלך אברם ממולדתו ומבית אביו שהם חכמות חיצונית כדפירש בזוהר (עי' רעיא מהימנא ח"ג רטז, ב), ויוצא אותו החוצה (בראשית טו, ה), מחוצה לארץ. אמר (שם יב, ו) ויעבור אברם בארץ, פירש רש"י, נכנס לתוכה. כי כן הוא באמת נכנס לפנימותה. והנה כתוב אח"כ (שם י) וירד אברהם מצרימה וכו', ואח"כ כתוב (שם יג, א) ויעל אברם כו'. כתיב (ישעיה מה, ז) יתרון אור מחושך, כי לא נודע היתרונות של אור אלא מכח חושך, כי אם לא היה חושך לא היה האור ניכר, על כן ירד אברם למצרים, כי מצרים היתה מרכבת המשנה כמו שרמזו רבותינו ז"ל (עי' כתובות קיב, א) מצרים שניה לארץ ישראל, ובחן אברהם שם חכמתא המרובה. אח"כ ויעל משם, וכל עליותיו היו לדרום ואמרו רז"ל (ב"ב כה, ב) הרוצה להחכים ידרים, ונכנס בארץ בחכמה אמיתית השגה אלהיות הדבקה בו, ואז ראה והבין יתרון האור: