מוסר על בראשית יג:ז

להרחיק מאוד ממחלוקת. ובאם ח"ו מתחיל איזה ריב, לכבות תיכף אש הריב, כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין ז, א) על פסוק (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון. וכן עשה אברהם אבינו שאמר ללוט (בראשית יג, ח) אל נא תהי מריבה בינינו. ושמעתי צחות בתיבת מריבה, שאמר בלשון נקבה ולא אמר אל תהי ריב. אלא ריב כבר התחיל בין הרועים, אמר אברהם למען השם יפסיקו דברי ריב ולא יולד כדרך המחלוקת שתמיד עושה פרי ומתרבה, על זה אמר אל תהי מריבה לשון נקיבה באשה המולדת פרי מפרי, ודי בזה שהתחיל הריב, יהיה כזכר שאינו מוליד:

צא ולמד מה עשה אברהם ומה פעל בעולם באמונתו ודביקותו בה׳ יתברך, עד שבא מתוך כך להרהר שמא קיבל כל שכרו בעולם הזה. כתוב: ״ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז יושב בארץ״, ואמרו חז״ל (בראשית רבה מא:ה): ״בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה. היו אומרים להם רועי אברהם: הותר הגזל? היו אומרים להם רועי לוט: כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: ׳לזרעך אתן את הארץ הזאת׳ (בראשית יב:ז) ואברהם פרידה עקרה ואינו מוליד. למחר הוא מת ולוט בן אחיו יורשו ואין אכלין מדידהון אינון אכלין. אמר להם הקדוש ברוך הוא: כך אמרתי לו, ׳לזרעך נתתי׳ (בראשית טו:יח), אימתי לכשיעקרו שבעה עממים מתוכה, ׳והכנעני והפריזי אז יושב בארץ׳ (בראשית יג:ז), עד עכשו נתבקש להם זכות בארץ״. הרי שהיתה כאן מחלוקת בהלכה. רועי לוט טענו שכבר יש להם זכות בארץ ואין צורך שבהמתם תצא זמומה, ואילו רועי אברהם עמדו על כך שכל אימת הכנעני נמצא בארץ עדיין אין להם זכות ויש בזה משום גזל.

אלא שלפי זה יש לתמוה למה גירש את לוט בן אחיו מביתו, וכמו שכתוב, "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט וגו', ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך וגו', הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי וגו'" (לך לך י"ג, ז'-ט'). והרי אברהם אבינו הכניס כל עובר אורח לביתו, ולמה יגרע לוט מאורח פשוט?