מוסר על בראשית יז:כא

ועתה אתחיל בהלכות מילה שהיא פאר כל המצות. והב"ה נתן מצוה זו לאברהם אבינו ע"ה ולזרעו אחריו, ועליה נצטווה בהתחלת כל המצות. וניתנה בשלש עשרה בריתות, ועל כן נקראת מצוה זו ברית שלש עשרה. ואלו הן. [א'] ואתנה בריתי ביני וביניך. ב' אני הנה בריתי אתך. ג' והקימותי את בריתי ביני וביניך. ד' ובין זרעך אחריך לברית עולם. ה' ואתה את בריתי תשמור. ו' זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר. [ז'] ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית. ח' המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם. ט' לברית עולם. י' וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר. י"א והקימותי את בריתי אתך. י"ב לברית עולם. י"ג ואת בריתי אקים את יצחק. וברית המילה כרתו הב"ה עם יצחק אבינו ע"ה קודם שנולד, שנא' (בראשית יז, כא) ואת בריתי אקי"ם את יצחק אשר תלד לך שרה בשנה האחרת. לפיכך אנו מברכין בברכת המילה אשר קדש ידיד מבטן, ראשי אותיות אקי"ם, על שם ואת בריתי אקי"ם את יצחק.

ואברהם הוליד את יצחק לאחר שנימול והסיר הערלה שמשך אדם הראשון, ונעשה מרכבה בסוד (בראשית יז, כב) ויעל אלהים מעל אברהם שפירש בפרשת לך לך והובטח על ברית עולם להיות לעולם, וזה יהיה לעתיד כמ"ש בפרשת לך לך ושם נאמר (שם כא) ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא מורה על שלימות העולם לעתיד בסוד ראשית מחשבת הבריאה, על כן הסעודה הזו היתה סעודה רוחניות מעין סעודה ה' העתידה: