וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
קב הישר
עַל כֵּן אַל תִתְעַצְּלוּ בְּמַלְקוּת עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בְּחֹדֶשׁ, כִּי עַל זֶה הִתְפַּלֵּל גַּם כֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּאָמְרוֹ: "אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים". כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הָיָה: אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם בְּנֵי אָדָם, שֶׁלּוֹקִין מַלְקוּת אַרְבָּעִים. וַיֹּאמֶר ה' לֹא אַשְׁחִית וְגוֹ'.