מוסר על בראשית כד:יז

וכן מצאנו באליעזר עבד אברהם, כאשר בא לבחון את רבקה בת בתואל אם הגיעה לשיא השלמות והיא ראויה להיות אחת האמהות שממנה יבנה העם הנבחר, עמד על נקודה זו. כתוב בתורה שאליעזר בבחינתו את רבקה לא הסתפק בזה בלבד שלאחר שיאמר לה: "הגמאיני נא מעט מים מכדך" (בראשית כד) היא תשקה אותו ואת אנשיו, אלא קבע לו תנאי שהיא תשיב: "שתה אדוני וגם לגמליך אשאב", ורק אז יהיה בטוח שהצליח בדרכו. ואמנם רבקה השיגה את היסוד הזה של דרך ארץ שהוא מורכב משני הצדדים, שיש ללכת בדרכי ה׳ ולעשות חסד עם הבריות בעלי צלם אלהים ויחד עם זה לנהוג נימוסי ארץ לדאוג גם לגמלים הפשוטים. ורק לאחר שאליעזר נוכח כי רבקה משיגה שהשלמת האדם נגמרת דוקא בתפישת שני היסודות הללו יחד, מצא אותה נאמנה לתעודה הגדולה המוטלת עליה ואמר: "אותה הוכחת לאדוני ליצחק".

וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך, ותאמר שתה אדוני ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו, ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות, ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב ותשאב לכל גמליו (חיי שרה כ"ד, י"ז-כ').

ובכן הלך העבד של מטה, ועליו חופף כבוד העבד שלמעלה הנשלח בשליחות הש"י. בכל מקום שמזכיר לשון עבד, רומז על העבד שלמטה. ובכל מקום שמזכירו בשם האיש, רומז על כבוד העבד העליון אשר על ידו נתדבק בקדושה, כי מלאך נקרא איש כמו שכתוב (בראשית לז, טו) וימצאהו איש, ואמרו רז"ל (תנחומא וישב ב) מלאך כמו שנאמר (דניאל ט, כא) האיש גבריאל. והנה כתיב (בראשית כד, יז) וירץ העבד לקראתה, ואח"כ (שם כא) והאיש משתאה, ותרגם אונקלוס וגברא שהי, שהיה עומד ומתבונן. אלא וירץ העבד קאי אעבד שלמטה. והאיש היה עומד ומתבונן מקבל ההשפעה מלמעלה ואמר לדעת ההצליח ה' דרכו או לא: