וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃
שני לוחות הברית
כן היתה החקירה בזיווג הקדוש הזה של יצחק ורבקה, ולא היה צריך בדיקה על הקנאה כי לא היה שייך ברבקה, כי ידע אליעזר שנתקדש יצחק ואסור לו שפחה. ובדקה בנדיבות ובמדת ענוה, וזה לקח לסימן (בראשית כד, יד) והיה הנערה אשר אומר אליה וגו', וכן היה הראתה נדבת לבה ליתן לו ולאנשים אשר אתו וגם להגמלים. ואח"כ הוסיפה בנדבת לבה שהוא אמר (שם כג) ללין לינה אחת, והוא אמרה (שם כה) ללון כמה לינות. גם הראתה ענותנותה שקראה אותו אדוני, והיתה זריזה בשירות למלאות את דברו. אז אמר, ראויה זאת לבית אברהם והיא היתה כשושנה בין החוחים, כי לבן הוא בלעם שהיה היפך ממדת אברהם אבינו שהיה עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה (אבות ה, כב), שהם היפוך הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם. עין טובה, היפך הקנאה שהיא עין רע. ורוח נמוכה, היפך הכבוד. ונפש שפלה, היפך התאוה מסתפק במועט. על כן אברהם אבינו שכלול העולם: