מוסר על בראשית כז:טו

בענין מה שאמר יעקב ליוסף ועשית עמדי חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול. מקשים העולם הלא יעקב נתן ליוסף גמולו במילואו וטובו, שעשה בניו לשני שבטים ובירך אותם, ונתן לו שכם אחד על אחיו. ובמדרש רבה (ב"ר צז, ט) אומר שזה היה בגדי אדם הראשון שלקח אותם יעקב מעשו ונתנם ליוסף, וא"כ איך אמר חסד של אמת:

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ב"ר פס"ה): עַל הַפָּסוּק בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַחֲמוּדוֹת, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי אֶת אַבָּא כוּ', אֲבָל עֵשָׂו כְּשֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶלָּא בְּבִגְדֵי מַלְכוּת.

אָמְנָם גַּם בָּזֶה צָרִיךְ חִלּוּק וְהַבְחָנָה כִּי כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל גּוּפֵי הַמִּצְוֹת שֶׁחַיָּבִים אֲנַחְנוּ בָּהֶם חוֹבָה גְּמוּרָה שֶׁבָּהֶם יָשִׂים פָּנָיו כַּחַלָּמִישׁ.