וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃
שני לוחות הברית
ויעקב אבינו לא נשתרש בברכה שקיבל מאביו, שהיא ברכה גשמית וברכה רוחניית כמו שיתבאר לקמן, עד שנזדכך ונתייסר בצורת עשו. והיה הוא הולך וד' מאות איש עמו ובעצת שרו מלמעלה כמו שכתוב (בראשית לב, כה) ויאבק איש עמו ויגע בכף ירכו והוא צולע, אז הודה לו עשו מלמטה על הברכות כמו שאמר (שם לג, ט) יהי לך אשר לך, ושרו הודה לו מלמעלה כשאמר לו (שם לב, כז) לא אשלחך כי אם ברכתני, הודה לי על הברכות. ובכאן הודה כמו שכתוב (שם ל) ויברך אותו שם, ובשרו על קריאת שם ישראל. אבל עשו למטה קראו יעקב כמו שאמר (שם כז, לו) הכי קרא שמו יעקב:
שני לוחות הברית
ובזה יתבאר הפסוק לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. דע כי כשנולד נקרא שמו יעקב על שם (בראשית כה, כו) וידו אוחזת בעקב עשו, ועשו עשה פי' ע"ש עקבה, כמו שאמר (שם כז, לו) הכי קרא שמו יעקב ויעקבני וגו', והא בהא תליא, כי יד יעקב אחז בעשו ולא רצה להניחו שיפטור הרחם מאחר שהוא הבכור באמת נולד מטיפה ראשונה כמו שכתב רש"י בפרשת תולדות. ועשו הערום יצא ראשונה, על כן מדה כנגד מדה נתלבש הוא בעקבה ובערמה ולקח הבכורה והברכה, כך היה שם יעקב בתחלה. אבל לאחר שמת וחזר ותחי רוח יעקב, נקרא יעקב מכח טעם אחר, כי יעקב הוא עקב שהוא עולם הבא הנצחיי שהוא הסוף והתכלית שעליו נאמר (תהלים יט, יב) בשמרם עקב רב:
שני לוחות הברית
ויאמר עשו הכי קרא וגו'. ויאמר הלא אצלת וגו' (בראשית כז, לו). שני אמירות אמר, הא' הכי קרא וגו' בתמיה, כלומר וכי תועיל לו המרמה שני פעמים, כי ענין המרמה הוא מצד שהיינו תואמים והערים ועשה את עצמו כאלו היה הוא אני ליקח ממני שלי, די שיועיל פעם אחת דהיינו הבכורה יהיה לו אשר לו ומכח קדושה זו נעשה מוכן לברכת עולם הבא, אבל לא תועיל עוד המרמה לענין ברכת עולם הזה. ועוד הלא אצלת לי ברכה, כי היה כוונתך בברכה לתרין אנפין, באם הוא יעקב, אז מטל השמים וגו' פירוש על התורה וכו' שהוא ברכת עולם הבא. ואם הוא עשו, אז הברכה כפשוטו על עולם הזה, א"כ זאת הברכה של עולם הזה היתה לי לשמי ולא לשמו ואיך יזכה בה: