מוסר על בראשית כט:כא

וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה קַשְׁיָא עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְכִי זוֹ הָעֵת וְהָעוֹנָה לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וַהֲלֹא בֶּן שְׁלֹשִים וְשָׁלֹש שָׁנָה הָיָה, וְלֹא הָיָה לוֹ עֲדַיִן שׁוּם זֶרַע, וּבִפְרָט שֶׁאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַקְּדוֹשָׁה, הַצְּרִיכָה לָצֵאת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, רַק הוּא מֻכְשָׁר לָזֶה, וְלֹא אִישׁ אַחֵר, וְכָל זֶה יָדוּעַ הָיָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק (בראשית כ"ט כ"א): "כִּי מָלְאוּ יָמָי", וְאֵימָתַי אַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים? עַיֵּן שָׁם. וְהִנֵּה אִם כֵּן בְּוַדַּאי מִצְוָה גְּדוֹלָה, שֶׁיֵּלֵךְ תֵּכֶף אֶל בֵּית לָבָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ יִצְחָק, וְלִשָּׂא אִשָּׁה וְלֹא לְהִתְעַכֵּב וּלְהַפְרִישׁ אֶת עַצְמוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

ובזה מתורץ הלשונות שדברו שלכאורה הוא מגונה ח"ו, יעקב אמר (בראשית כט, כא) ואבואה אליה, והלא הקל שבקלים אינו אומר כן (בר"ר ע, יח). וכן לאה תבעה בפה אלי תבוא (בראשית ל, טז):