מוסר על בראשית לב:ב

וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

קב הישר

אִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת נֹח: רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי חֲמוֹי אָזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר: אֶפְשָׁר דְּשָׁמַעַתְּ מִן אֲבוּךְ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מַאי דִּכְתִיב: וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. מַאן אִנּוּן הֲוֵי? אָמַר לֵיהּ: לָא יְדַעְנָא וְכוּ'. עַד דַּהֲוֵי אַזְלֵי, חָמוּ חַד מְעַרְתָּא. שָׁמְעוּ חַד קָלָא דְּאָמַר: תְּרֵין עוּזְלִין דְּאַיַּלְתָּא עֲבָדוּ קַדָמַי רְעוּתָא דְּנַיְחָא לִי, וְאִנּוּן הֲוֵי מַשְׁרְיָתָא קַדִּישָׁא, שֶׁפָּגְעוּ בְּיַעֲקֹב וְהָלְכוּ לְפָנָיו. אִתְרַגִּישׁ רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִתְעַר בְּנַפְשֵׁיהּ (לְשׁוֹן הִתְעוֹרְרוּת וַחֲרָדָה) וְאָמַר: רִבּוֹן דְּעָלְמָא, כָּךְ אוֹרְחוֹי? טָב לָן דְּלָא נִשְׁמַע שְׁמַעְנָא דָּא וְלֹא יְדַעְנָא! אִתְרַחִישׁ לְהוּ נִסָּא וְשָׁמְעוּ קָלָא דְּאָמַר: אַבְרָהָם וְיִצְחָק הֲוֵי.
שאל רבBookmarkShareCopy